כרטיסים למשחקי ברנטפורד בכדורגל: איך קונים ומה חשוב לבדוק לפני

ברנטפורד (Brentford) משחקת בג׳יטק קומיוניטי סטדיום (Gtech Community Stadium) שבמערב לונדון, אצטדיון של 17,250 מקומות בלבד. זה אחד האולמות הקטנים בפרמיירליג, ורוב המקומות תפוסים בידי מנויים. לכן השאלה הנכונה איננה איפה קונים, אלא לאיזה משחק בכלל אפשר להגיע מבחוץ.

הצלבנו את תנאי המועדון מול דפי המשחקים עצמם, והתמונה ברורה: בכל משחק נשאר למי שבא מחו"ל חלון צר, אבל אמיתי. הוא נפתח רק למי שמתכנן לפי לוח הזמנים של הליגה ולא לפי חופשת המשפחה.

אפשר לקנות כרטיס לברנטפורד בלי חברות?

למשחקי פרמיירליג לא: חברות היא הדרך היחידה לקנות כרטיס מהמועדון מחוץ למנוי עונתי. אין מכירה כללית לליגה. מי שנכנס לאתר הכרטיסים של המועדון (eticketing) בלי חשבון חבר פשוט לא יגיע לחלון קנייה, וגם חברות בתוקף לא מבטיחה כרטיס, והמועדון אומר זאת במפורש.

המכירה בנויה בשכבות: קודם מחזיקי מנוי ומושבי פרימיום, אחר כך חברי My Bees לפי נקודות, ובסוף מה שנשאר. במשחקי ליגה גדולים לא נשאר דבר, ובמשחקים השקטים יותר החלונות נפתחים לכל החברים בלי דרישת נקודות.

איפה בכל זאת רואים מכירה כללית?

במשחקי הכנה בקיץ. למשחק ידידות באוגוסט נקבעו שלושה שלבים, מחזיקי מנוי, חברים ולבסוף מכירה כללית, כך שמי שמגיע ללונדון בסוף הקיץ יכול לראות את האצטדיון מבפנים בלי שום חברות. זה הפתח היחיד שבו תייר בלי היסטוריה עם המועדון קונה ישירות.

מה עם קופה ביום המשחק?

הקופה פתוחה ביום המשחק, אבל היא משרתת חברים ומחזיקי כרטיסים ואיננה מסלול לתייר שמגיע בלי תוכנית. משחק ליגה בלי כרטיס ביד אומר שאין כניסה, ומי שרוצה בכל זאת לראות כדורגל בעיר ימצא חלופות בעמוד כרטיסים למשחקים והופעות בלונדון.

איך עובדת החברות ומה הן נקודות TAPs?

החברות קובעת אם מותר לכם לקנות, ונקודות הגישה (Ticket Access Points, או TAPs) קובעות מתי. אוהדים צוברים אותן כשהם מגיעים למשחקי בית וקונים כרטיסי חוץ, ובזמן מחסור הן מסדרות את התור. חבר חדש מתחיל מאפס.

הנקודות אינן נפדות תמורת דבר. הן נחשבות רק בשיטה מתגלגלת של ארבע העונות האחרונות ועוד העונה הנוכחית, וכל משחק בית שווה 10-15 נקודות בלבד, כך שאוהד שבא פעם בעונה לא יגיע לסף של מאה נקודות בתוך שנים ספורות. זה הנתון שכדאי לקבל מראש: TAPs הם כלי של אוהדים קבועים, לא של תיירים.

סוגי החברות שרלוונטיים לישראלים

• Bees Overseas: החברות למי שכתובתו מחוץ לבריטניה. נותנת גישה להגרלות ולבורסת הכרטיסים.
• My Bees לבוגרים ולגיל 18-24: חברות הבסיס, עם אפשרות לקנות כרטיס נוסף לאורח במשחקים נבחרים. ההטבה הזו לא חלה על חברי Overseas.
• חברות ילדים ונוער: מדורגת לפי הגיל ב-1 באוגוסט של אותה עונה. כל מי שנכנס להגרלה קבוצתית צריך חברות תקפה משלו.

מלכודת התזמון

חברות נעשית פעילה ב-11:00 ביום העבודה הבריטי הבא. מי שקונה ביום שישי בצהריים ורואה חלון שנפתח בשבת או בראשון, מפספס אותו. קונים לפחות כמה ימים לפני החלון שמעניין אתכם, ולא ברגע האחרון.

מה באמת פתוח לאוהד שמגיע מישראל?

שני מסלולים בתוך המועדון: הגרלת Bees Overseas ובורסת הכרטיסים, ושניהם דורשים סבלנות. ביחד מדובר בכ-100 כרטיסי הגרלה ובכ-400 כרטיסי בורסה בממוצע למשחק, כלומר פחות משלושה אחוזים מהאצטדיון, לכן משאירים מרווח תכנון ולא בונים על ניסיון אחד.

הגרלת Bees Overseas

• לכל משחק ליגה ביתי שמורים 100 כרטיסים לחברי Overseas, בלי מגבלה על מספר ההגרלות שנכנסים אליהן.
• קבוצה נרשמת דרך רשת Friends & Family, וכל משתתף חייב חברות Overseas תקפה.
• החיוב מתבצע רק אם זכיתם, ואז גובים אוטומטית את כל כרטיסי הקבוצה. נכנסים רק למשחקים שבאמת תגיעו אליהם.
• כרטיס הגרלה נאסף בקופה ביום המשחק עם תעודה מזהה בתוקף, ולא מגיע כדיגיטלי.

בורסת הכרטיסים (Ticket Exchange)

כאן מחזיקי מנוי שלא מגיעים מעלים את המושב שלהם, וחברי Overseas נכנסים בערך שלושה שבועות לפני המשחק. במשחקי קטגוריה A* ו-A נדרשות נקודות, כך שחבר חדש נעצר בחוץ. במשחקי B ו-F הבורסה פתוחה לכל החברים.

מגבלה שרבים מגלים מאוחר: כל אוהד קונה כרטיס אחד למשחק, ורק אם לא קנה כבר דרך אתר המועדון. זוג שרוצה לשבת יחד צריך שתי חברות, שני חשבונות וקצת מזל, כי כל כרטיס בבורסה הוא מושב בודד של מנוי אחר.

מה עם קטגוריה B למי שאינו Overseas?

חברי My Bees קונים ישירות בחלון הראשון של משחקי B, וזה המסלול הפשוט ביותר למי שיש לו כתובת בריטית, למשל סטודנט או קרוב משפחה בלונדון. בן משפחה כזה יכול לקנות חברות על שמו ולהביא אתכם כאורחים במשחקי F, דרך רשת Friends & Family.

אילו משחקים של ברנטפורד הכי קשים להשגה?

הקשים ביותר הם משחקי קטגוריה A*, והרשימה לא תואמת את טבלת הליגה. המועדון מדרג מדי עונה כל יריבה לפי ביקוש צפוי, ולכן דרבי לונדוני קטן יכול להיות קשה להשגה יותר ממשחק נגד אלופה.

• A*: בחלוקה האחרונה ארסנל, צ׳לסי, פולהאם, אסטון וילה, בורנמות׳ וברייטון. חלון ראשון ל-300 נקודות ומעלה, שני ל-100 ומעלה.
• A: בין השאר ליברפול, מנצ׳סטר סיטי, מנצ׳סטר יונייטד, ניוקאסל וטוטנהאם. חלון ראשון ל-300 נקודות ומעלה, והשני עם סף נמוך בהרבה.
• B: יריבות עם ביקוש נמוך יותר. פתוח לכל החברים בלי נקודות.
• F (Friends & Family): המשחקים הפתוחים ביותר, שתי כרטיסים לחשבון, בלי נקודות, והכרטיס הנוסף יכול ללכת גם למי שאינו חבר.

הדירוג גם זז. משחק מול אברטון שהופיע ברשימת קטגוריה A ירד ל-F אחרי שנקבע לערב שני, ולכן שווה להסתכל על קטגוריית המשחק בפועל ולא על הטבלה. שינוי שידור הופך לפעמים משחק סגור למשחק נגיש.

העמדה שלנו

אם המטרה היא חוויה של ברנטפורד ולא של היריבה, מכוונים ל-B או F, במיוחד בערב אמצע שבוע, כשהסיכוי לכרטיס דרך המועדון אמיתי והאווירה באצטדיון הקטן נשארת צמודה למגרש. מי שמשוגע דווקא על ארסנל או צ׳לסי ירוויח יותר מעמוד כרטיסים לארסנל או כרטיסים לצ׳לסי, כי במשחק A* בברנטפורד חבר חדש כמעט לא יכול להיכנס דרך הבורסה.

מועדון, בורסה או שוק משני: במה הערוצים שונים?

ההבדל המרכזי הוא מי עומד מאחורי הכרטיס ומה קורה אם משהו משתבש. המועדון מוכר במחיר קבוע, אבל רק לחברים ובלי החזרים. שוק משני פתוח לכולם, בלי קשר למועדון. שני עולמות שונים.

ערוץ המועדון וההגרלה

זה המסלול הנקי: מחיר נקוב לפי קטגוריה ורצועת מושב, עמלת עסקה של 1%, וכרטיס שמשויך לשם האוהד. כרטיס רגיל מגיע לאפליקציה של המועדון, כרטיס הגרלה נאסף בקופה. המחיר: חוסר ודאות עד שבועות ספורים לפני הטיסה.

בורסת הכרטיסים

הערוץ היחיד למכירה חוזרת שהמועדון מפעיל, ורק מחזיקי מנוי יכולים להעלות אליו מושבים. המחיר נשאר בתוך המערכת של המועדון. החיסרון: המלאי מופיע בטפטוף, ומי שרוצה כרטיס צריך לחזור ולבדוק הרבה פעמים, עד יום המשחק.

שוק משני

למי שהתאריך שלו נעול והמשחק גדול, Anyseats הוא שוק למכירה חוזרת שבו המחיר המוצג כבר כולל את העמלות, כך שאין הפתעה בסוף התשלום. זה פתרון למי שנכשל במסלולי המועדון, לא נקודת ההתחלה. אנחנו לא המוכר, אין כאן הבטחה למושב, לשורה או לכניסה, ו-Anyseats איננו חלק ממערכת המכירה של ברנטפורד. במערכת של המועדון רק מחזיקי מנוי מעלים כרטיסים למכירה, וכל כרטיס משויך לאוהד מסוים, לכן קנייה מחוץ לה היא סיכון שמקבלים ביודעין. מי שלא מוכן לסיכון הזה, שלא יקנה ככה.

פרימיום ואירוח

במתחם יש לאונג׳ים ומושבי פרימיום. חברי Overseas יכולים לקנות מושב פרימיום למשחק בודד דרך בורסת הפרימיום, לפי זמינות, ומקבלים הנחה על חבילות אירוח נבחרות. למשפחה עם תקציב, זו לעיתים הדרך הישירה ביותר למשחק מבוקש דרך המועדון עצמו.

איפה לשבת בג׳יטק קומיוניטי סטדיום?

לאוהד ניטרלי, היציע הצפוני מתאים למשפחות והיציע המערבי למי שבא בשביל הרעש. האצטדיון קומפקטי, ואוהדים מדווחים על קווי ראייה טובים מכל היציעים. עדיין, ההבדל הוא באווירה יותר מאשר במרחק מהמגרש.

רצועות המחיר

המועדון מתמחר לפי רצועות: Dugout בראש, אחריה A+, A, B ו-Family הזולה ביותר. הקטגוריה קובעת מי יכול לקנות, והרצועה קובעת כמה משלמים. כרטיס ילדים מוזל, אבל מבוגר שמשתמש בכרטיס ילד צפוי לבדיקת תעודה בכניסה.

מי יושב איפה

• יציע מערבי: ליבת האוהדים, עם מושבי מעקה לעמידה בטוחה. למי שרוצה לשיר ולא לשבת 90 דקות.
• יציע צפוני: האזור המשפחתי והאווירה הרגועה. מיועד לקבוצות עם ילדים, בהגבלה של מספר המבוגרים.
• יציע דרומי: מושבי פרימיום, לאונג׳ים ועמדות תקשורת.
• יציע מזרחי: אוהדי הקבוצה האורחת. לא לאוהד ניטרלי שקנה דרך ברנטפורד.

אוהד של הקבוצה האורחת

אזורי הבית מיועדים לאוהדי בית בלבד, ואוהד אורח שמזוהה בהם עלול לא להיכנס או להיות מורחק. כרטיסי החוץ נמכרים דרך הקופה של הקבוצה האורחת ולא דרך ברנטפורד. לכן אוהד של טוטנהאם, למשל, מתחיל דווקא בעמוד כרטיסים לטוטנהאם, ובאזור הבית לא לובשים חולצה או צעיף של היריבה.

איך מגיעים לג׳יטק קומיוניטי סטדיום ביום המשחק?

ברכבת עד קיו ברידג׳, שנמצאת צמוד לאצטדיון ברחוב Lionel Road South. הדרך הזו הכי קצרה, אבל היא גם נעשית צפופה ביותר אחרי השריקה, ולכן שווה להחזיק בראש תחנה חלופית.

התחנות והאפשרויות

• תחנת קיו ברידג׳: רכבות מווטרלו בערך כל 15 דקות. התחנה לא נגישה ללא מדרגות.
• תחנת גאנרסברי: קו District והאוברגראונד, כ-15 דקות הליכה.
• תחנת ברנטפורד: התחנה הקרובה ללא מדרגות, כ-20 דקות הליכה.
• צ׳יזיק: פחות מחצי שעה הליכה, ושם הלחץ קטן יותר.
• אוטובוסים: קווים 65, 237, 267, H91 ו-391. קו 65 מגיע גם מאילינג ברודוויי.

רכב לא מומלץ: אזורי חניה מוגבלים מסביב, וחניה במגרשי יום המשחק דורשת הזמנה מראש.

מה שאוהדים לומדים אחרי המשחק הראשון

• בחלק מהמשחקים תחנת גאנרסברי נסגרה לכשעה אחרי השריקה. תור בקיו ברידג׳ או הליכה לברנטפורד עדיפים על המתנה מול שער סגור.
• בקיו ברידג׳ נוסו תורים נפרדים לפי כיוון הנסיעה. בודקים לאיזה צד הרציף הולכים לפני שנעמדים.
• מורידים את הכרטיס לטלפון לפני היציאה: הוא עובד בשער גם בלי אינטרנט.
• בעשר הדקות שאחרי השריקה הלחץ הכי גדול. הישארות במושב עוד רבע שעה משתלמת.
• האצטדיון ללא מזומן לגמרי. משלמים בכרטיס, ב-Apple Pay או ב-Google Pay.

המועדון ממליץ לא להביא תיק בכלל. המידה המותרת קטנה, 34 על 24 על 11 ס״מ, מזוודות לא נכנסות, ואחסון בתשלום זמין רק בחנות Bees Superstore. מי שמגיע ישר מהנחיתה משאיר את המזוודה במלון. בערב שלפני בודקים ב-TfL או ב-Citymapper שהקו שלכם פועל, כי השבתות תחזוקה בסופי שבוע הן דבר שגרתי, וגם משחקים גדולים שוחקו כשקו פיקדילי היה סגור.

לוח העונה: מתי קונים חברות, מתי טיסה ומתי כרטיס?

קודם חברות, אחר כך תאריך, ורק אז טיסה לא גמישה. הסדר הזה הוא ההבדל בין נסיעה מתוכננת לבין נסיעה ללא כרטיס.

הפרמיירליג רצה מאוגוסט עד מאי, אבל מועד הפתיחה המקורי של שבת ב-15:00 הוא רק השערה. התאריך והשעה נסגרים בדרך כלל 4-6 שבועות לפני המשחק, בעקבות החלטות השידור, ומשחק שתכננתם לשבת יכול לעבור לראשון, לשני או לערב אחר, כך שמי שסוגר טיסה קצרה של סוף שבוע חודשים מראש מהמר על כל הנסיעה.

מה קורה בכל שלב

• קיץ: חברויות העונה יוצאות למכירה, והמועדון מפרסם את קטגוריות המשחקים. כאן גם נמכרים משחקי ההכנה.
• כ-6 שבועות לפני המשחק: התאריך והשעה מתבררים.
• 72 שעות אחרי אישור המועד: הגרלת Overseas נסגרת. בסוף העונה ההתראה קצרה יותר.
• כשלושה שבועות לפני: הבורסה נפתחת לחברי Overseas.
• יום המשחק: השערים נפתחים 90 דקות לפני הפתיחה, והקופה כמה שעות לפני כן. במשחק של 15:00 היא פעלה מ-11:00.

שבת

משחק שבת דורש הכנה ממי שמקפיד: כרטיס דיגיטלי יושב בטלפון, וכרטיס הגרלה נאסף בקופה באותו יום עם תעודה מזהה. לכן שומרי שבת מכוונים למשחקי ערב באמצע השבוע או לראשון, ובמקרה של מועד שזז, שומרים על מלון קרוב ברגל.

הצעד הבא

בוחרים טווח של שבועיים בלוח הליגה, מסמנים בו משחק B או F, וקונים חברות Bees Overseas לפני שהמועד נסגר. כשהתאריך מתפרסם, נרשמים להגרלה באותו שבוע. אם מועד הזכייה מסתדר, סוגרים טיסה ישירה ללונדון; הית׳רו הוא שדה התעופה הקרוב, כ-20 דקות במונית. ואם שוב נכשלתם וחייבים דווקא את התאריך הזה, בודקים את המלאי ב-Anyseats, או שעוברים לשכנה: כרטיסים לפולהאם.

שאלות נפוצות