כרטיסים למשחקי הפרמייר ליג: איך בוחרים משחק וקונים נכון

הליגה האנגלית היא הליגה המבוקשת בעולם, והביקוש עולה על ההיצע כמעט בכל שבת. ההבדל בין מועדון למועדון עצום. לכן השאלה הראשונה היא לא "איזה משחק", אלא "באיזה מגרש יש לי סיכוי אמיתי להיכנס".

בטבלה מתעדכנים המשחקים הקרובים עם אזורי הישיבה והזמינות. מתחתיה - איך בוחרים, ממי קונים ומה יכול להשתבש.

אילו מועדונים הכי קשים ואילו הכי קלים להשגה?

הכי קשים: ליברפול, ארסנל, מנצ'סטר יונייטד, מנצ'סטר סיטי וטוטנהאם, שבהם רוב הכרטיסים לא מגיעים בכלל למכירה כללית. אצלם שאר הכרטיסים נמכרים לחברי מועדון לפי היסטוריית רכישות, ולעיתים בהגרלה. זה אומר שגם מנוי לא מבטיח כרטיס. ההבדל בין המגרשים הגדולים לקטנים מורגש כבר בדקה הראשונה של החיפוש.

שלוש דרגות קושי

• מנוי והיסטוריה: כרטיסים למשחקי ליברפול וכרטיסים למשחקי ארסנל - הקשים בליגה. במשחקי צמרת כמעט אין סיכוי בלי היסטוריית רכישות.
• מנוי עם סיכוי סביר: צ'לסי, מנצ'סטר סיטי, אסטון וילה וניוקאסל - במשחקים מול קבוצות מאמצע הטבלה חברות במועדון פותחת דלת. פירוט לכל מועדון: כרטיסים למשחקי צ'לסי, כרטיסים למשחקי מנצ'סטר סיטי, כרטיסים למשחקי אסטון וילה.
• הכי נגישים: מגרשים קטנים יותר בלונדון כמו ברנטפורד, פולהאם וקריסטל פאלאס, וגם אברטון. כאן מכירה כללית קורית לעיתים קרובות יותר, במיוחד מול יריבה פחות מבוקשת.

מה משנה את התמונה

היריבה. משחק של ברנטפורד מול ארסנל או מנצ'סטר סיטי מתנהג כמו משחק של מועדון גדול, כי אוהדי האורחים ממלאים חלק מהמגרש וגם מנויי הבית רוצים להיות שם.

איך עובדים מנויים, חברות במועדון והגרלות?

חברות במועדון היא כרטיס הכניסה לחלון המכירה הרשמי. משלמים דמי חברות שנתיים, מקבלים מספר לקוח, ונכנסים לתור המכירה כשהמשחק נפתח. בארסנל, לדוגמה, יש כמה דרגות חברות (Red, Gold, Platinum וחברות לילדים), Ticket Exchange שבו מנויים מוסרים כרטיסים שלא ינצלו, וכרטיסים דיגיטליים בטלפון.

נקודות זכות

רוב המועדונים הגדולים מדרגים את הקונים לפי נקודות או היסטוריית רכישות. אוהד שקונה כמה משחקים בעונה עולה בתור. מטייל ישראלי שמגיע פעם אחת עומד בסוף התור, וזו הסיבה שמנוי לבד, בלי היסטוריה, לא מספיק למשחקי צמרת. הגרלות משמשות בעיקר כשהביקוש גבוה פי כמה מההיצע.

האם זה משתלם לישראלי?

למי שמתכנן משחק אחד, מנוי במועדון בינוני הוא הימור טוב. למי שחולם על אנפילד בפעם הראשונה, מנוי לבד כמעט לא ישנה את התוצאה. במקרה כזה הכרטיסים מגיעים מ-Ticket Exchange הרשמי של המועדון, מחבילות אירוח רשמיות, או משוק יד שנייה.

מה המשמעות של כרטיס יד שנייה בפרמייר ליג?

באנגליה מכירה חוזרת של כרטיס כדורגל בלי אישור בכתב מהמועדון היא עבירה פלילית לפי סעיף 166 בחוק מ-1994. רוב הכרטיסים של הליגה רשומים על שם חבר מועדון. מועדונים מבטלים כרטיסים שזוהו כנמכרים מחוץ לערוצים שלהם, ולכן קונה מיד שנייה לוקח סיכון אמיתי שהכרטיס לא יעבוד בשער.

מי מוכר בשוק היד השנייה

AnySeats הוא שוק מכירה חוזרת שבו המחיר המוצג כולל עמלות, ובקופה אפשר להזין את הקופון TRAVEL4. זה מתאים למי שהבין את הסיכון שתואר כאן, רוצה לראות מה זמין למשחק מסוים ומוכן לשלם על הנגישות. AnySeats אינו המועדון, ולא מבטיח מושב או שורה מסוימים.

מתי לא לקנות מיד שנייה

כשאתם מגיעים עם ילדים, כשהטיסה נקבעה רק בשביל המשחק, או כשמדובר במשחק בית של אחד המועדונים שמקפידים במיוחד על זיהוי. במקרים האלה Ticket Exchange הרשמי או חבילת אירוח רשמית של המועדון שווים את ההמתנה.

מתי בעונה הביקוש הכי גבוה?

הביקוש מגיע לשיא בדרבים, במשחקי צמרת, בתקופת חג המולד ובוקסינג דיי ובחודשי סיום העונה כשהאליפות או הירידה עוד פתוחות. משחקי פתיחת העונה באוגוסט מבוקשים גם הם, כי המנויים החדשים עוד לא מוותרים על כרטיסים. בגזרה הזו כמעט שום דבר לא נשאר למכירה כללית.

החלון הנוח למטייל

אמצע הסתיו ותחילת האביב, במשחקים מול יריבה מאמצע הטבלה, הם החלון שבו יש יותר כרטיסים, יותר מקומות במלונות ומחירי טיסה סבירים יותר מלונדון. משחקי ערב באמצע שבוע פחות מבוקשים מאשר שבת. שימו לב שמועדי המשחקים זזים לפי שידורי הטלוויזיה, ולכן משחק של שבת יכול לעבור לראשון.

הזמנת מלון מוקדמת חשובה לא פחות מהכרטיס. בסופי שבוע של משחקי צמרת המחירים בסביבת האצטדיונים קופצים.

איך בוחרים משחק שמתאים לטיול קצר?

הבחירה החכמה לטיול קצר היא לונדון: כמה מועדונים בעיר אחת, והגעה ברכבת התחתית לכל אחד מהם. בסוף שבוע אחד אפשר לבנות תוכנית שבה גם אם משחק אחד לא מסתדר, יש חלופה במגרש אחר באותה עיר. מנצ'סטר וליברפול קרובות זו לזו ברכבת, וזה פותח אפשרות דומה בצפון.

טיפים מהשטח

• אמירייטס: הטיפ שחוזר אצל אוהדים הוא ללכת אחרי השריקה לתחנת היייברי ואיזלינגטון (Highbury & Islington) במקום להצטופף בתחנת ארסנל הקרובה.
• אתיחאד: בחשמלית מטרולינק, תחנת וולופארק (Velopark) מתרוקנת מהר יותר מהתחנה הצמודה לאצטדיון.
• אנפילד: אין רכבת תחתית צמודה. מגיעים באוטובוס, במונית או ברגל מהמרכז, ומשאירים מרווח זמן.
• ברנטפורד: תחנת קיו ברידג' (Kew Bridge) צמודה למגרש, וזה אחד המגרשים הנוחים בלונדון למבקר ראשון.

שבת, כשרות וחולצות

משחק שבת בשלוש אחר הצהריים מחייב שומרי שבת לקנות מראש, להדפיס או להוריד את הכרטיס לפני כניסת השבת ולישון במרחק הליכה. בלונדון יש כשרות ובתי כנסת באזורי גולדרס גרין וסטמפורד היל, ובמנצ'סטר בפרסטוויץ'. ביציעי הבית לא לובשים צבעי אורחים - מי שרוצה ללבוש חולצה של הקבוצה היריבה צריך כרטיס ביציע האורחים, שנמכר רק לאוהדי האורחים.

הצעד הבא: בחרו עיר וסוף שבוע, פתחו את הטבלה, ובדקו את עמוד המועדון הרלוונטי - למשל כרטיסים למשחקי ברנטפורד או כרטיסים למשחקי פולהאם - לפני שאתם סוגרים טיסה.

שאלות נפוצות