סיור באצטדיון האמירויות: איזה כרטיס לקנות ומה רואים בפנים

המלכודת היא לוח המשחקים, לא המחיר. בדקנו את לוח הפתיחה של המועדון ל-12 שבועות רצופים בעונה ומצאנו לפחות 11 ימים של סיורים מודרכים בלבד, ועוד 3 ימים שבהם הסיורים נסגרים מוקדם. בימים האלה כרטיס עצמאי רגיל לא מספיק.

העמדה שלנו: קונים כרטיס עצמאי עם ביטול חינם עד 24 שעות לפני, ומשאירים את הסיורים היקרים יותר למי שבא במיוחד בשבילם. סיור עם שחקן עבר שווה למעריץ של ארסנל, ופחות לאוהד של קבוצה אחרת.

איזה כרטיס לסיור כדאי לקנות?

הכרטיס הנכון לרוב המטיילים הוא הסיור העצמאי עם אודיו גייד, וקונים אותו אצל המוכר שתנאי השינוי שלו מתאימים לטיול שלכם. השווינו את התנאים של Tiqets ו-Headout מול כללי הביקור של המועדון, והפער לא נמצא במסלול אלא במה שקורה כשהתוכנית משתנה. המסלול זהה. לכן המחיר החי בטבלה וגמישות הביטול הם שני הדברים היחידים שצריכים להכריע.

מה מבדיל בין המוכרים

• Tiqets: הבחירה שלנו לטיול שעוד לא נסגר. ביטול והחזר מלא עד 24 שעות לפני הביקור, וגם שינוי תאריך עד אותו מועד. זו הגמישות שצריך כשמשחקי הפרמייר ליג זזים בגלל שידורי טלוויזיה.
• Headout: ביטול חינם עד 24 שעות לפני, אוזניות ממותגות של ארסנל וכרטיס בתוקף של שלושה חודשים. מתאים למי שיודע רק את שבוע הנסיעה. הצ'ק אין בדלפק הסיורים שבתוך החנות, 15 דקות לפני.
• GetYourGuide: כניסה לאצטדיון עם אודיו גייד. בחירה טבעית למי שמרכז שם את שאר האטרקציות של לונדון באותה אפליקציה.
• Viator: כרטיס כניסה לאצטדיון ולמוזיאון עם אודיו גייד. אותו ביקור, בעיקר למי שכבר רגיל להזמין דרכו.

מתי קונים ישירות מהמועדון

סיורים מודרכים נמכרים דרך חנות הסיורים של ארסנל, ArsenalDirect, ולכן מי שרוצה אגדת מועדון או סיור ביום משחק קונה שם. כרטיס עצמאי שנקנה ישירות ניתן לביטול והחזר עד 14 ימים מרגע הרכישה, תנאי שונה מאוד מ-24 השעות לפני הביקור. למטייל שמזמין חודשיים מראש, הביטול של המוכרים הוא בדרך כלל הנוח יותר.

מה רואים בפנים במסלול העצמאי?

המסלול העצמאי עובר בין האזורים היוקרתיים בקומות העליונות לבין מה שהשחקנים רואים ביום משחק, ומסתיים בחדר העיתונאים. הוא מתחיל בתוך חנות הארמורי (The Armoury), מקבלים מכשיר ואוזניות וממשיכים בקצב שלכם. אין קבוצה ואין מי שדוחק. עוצרים כמה שרוצים.

הקומות העליונות

התחנות הראשונות הן תא הדירקטורים ומועדון היהלום (Diamond Club), האזורים שמוכרים ביום משחק במחירים אחרים לגמרי. נכנסים עד המרפסת ורואים את הקערה מלמעלה. זו גם הזווית שנותנת הכי טוב את גודל האצטדיון.

חדרי ההלבשה והמנהרה

יורדים במעליות או במדרגות לגובה המגרש, לחדר ההלבשה של ארסנל, שם תלויות חולצות של שחקני עבר ליד הלוקרים. חדר הקבוצה האורחת קיבל במסלול מעבר קצר בהרבה. משם ממשיכים במנהרת השחקנים אל שפת המגרש, ואפשר לשבת על הספסל. הדשא עצמו אסור בכניסה.

חדר העיתונאים והסיום

אחרי המגרש מגיעים לאזור המדיה, כולל חדר מסיבות העיתונאים שאפשר לשבת בו מול המיקרופונים. כשגביע הפרמייר ליג מוצג במסלול, אפשר לעמוד לידו, אבל אסור לצלם אותו בטלפון שלכם, וצילום מקצועי נמכר בנקודות צילום ונאסף בסוף הסיור. המקור יכול להיות מוחלף בהעתק, והזמינות משתנה בהתראה קצרה.

מה לא נכלל

• תאי הפרשנים ואזורי העיתונות העליונים לא נמצאים במסלול העצמאי.
• היציעים הרגילים לא חלק מהסיור.
• המסלול משתנה: בחלק מהימים חדר ההלבשה של הבית סגור, ועבודות דשא בקיץ סוגרות קטעים נוספים.

מוזיאון ארסנל: מה יש בו וכמה זמן לשמור?

מוזיאון ארסנל כלול בכל כרטיס סיור, ושומרים לו כ-30 דקות נוספות. הוא לא בתוך מסלול האצטדיון אלא בבניין נפרד, מול שער E, ליד גשר קן פרייר (Ken Friar Bridge). מי שלא שם לב יכול לעבור לידו בלי להיכנס. זו טעות חבל עליה.

התצוגה בנויה סביב עשרים תחנות מרכזיות על תולדות המועדון, ובמרכזה שני אולמות וידאו עם תקצירים מ-1886 ועד היום. בין הפריטים שמושכים אוהדים: הכפפות של ינס להמן מעונת 2003/04 בלי הפסד, הנעליים של מייקל תומאס מאנפילד 1989, והחולצה של צ'רלי ג'ורג' מגמר הגביע של 1971. לאוהד ארסנל אלה רגעים שלמים. לאוהד כללי זו חצי שעה נעימה, לא יותר.

כמה זמן זה לוקח בפועל

הסיור עצמו נמשך כשעה, עם המוזיאון מגיעים לשעה וחצי, אבל עם תור בכניסה, עצירה על הספסל וחנות הקבוצה בסוף, נכון יותר לתכנן שעתיים מלאות ולא לקבוע אחריהן שום דבר צמוד. המוזיאון נפתח מ-10:00, ובימי משחק הוא נסגר מוקדם יותר מהרגיל.

מי שמגיע על סף הכניסה האחרונה יכול להספיק את הסיור ולהישאר עם מעט זמן למוזיאון. זה נכון במיוחד לימי ראשון, שבהם הסיורים נסגרים ב-16:00.

מתי הסיור סגור או מוגבל בגלל משחקים?

בימי משחק בית הסיור העצמאי לא פועל, ורצים רק סיורים מודרכים לפי לוח יציאות קצר. שעות הפתיחה הרגילות הן שני עד שישי 10:00-17:00, שבת 09:30-18:00 וראשון 10:00-16:00, כשהכניסה האחרונה שעה לפני הסגירה. הן לא מחזיקות בכל יום.

מה מצאנו בלוח של 12 שבועות

בדקנו את לוח הפתיחה של המועדון ל-12 שבועות רצופים בסתיו ובחורף, ובתוכם ספרנו לפחות 11 ימים של סיורים מודרכים בלבד: 5 בימי ראשון, 2 בשבתות ו-4 באמצע השבוע. הנתון שמפתיע ישראלים הוא יום ראשון, כי מי שנמנע משבת ומתכוון לבוא בראשון נופל על הימים העמוסים ביותר במשחקים, גם בגלל משחקי ארסנל נשים שנערכים באצטדיון.

שלושה סוגי הגבלה

• יום משחק בית: יציאות מודרכות בלבד, בדרך כלל מהבוקר ועד שעות לפני הפתיחה. המוזיאון נסגר מוקדם.
• יום לפני משחק אירופי: הסיורים נסגרים ב-15:00, והכניסה האחרונה ב-14:00.
• סגירה חלקית: ימים שבהם חדר ההלבשה של הבית לא נגיש, אירועים באצטדיון ועבודות דשא בקיץ.

מה קורה אם נקבע משחק בתאריך שלכם

כרטיס עצמאי אפשר לשדרג במקום לסיור מודרך בתוספת תשלום, אבל רק לפי מקום פנוי. אין הבטחה. לכן הצעד הנכון הוא להשוות את התאריך מול לוח הפתיחה של המועדון גם ביום הקנייה וגם יומיים לפני הביקור, כשעוד אפשר לבטל. מי שבא בשביל משחק ולא בשביל סיור יכול לקרוא בנפרד: כרטיסים לארסנל: איך קונים ומה חשוב לבדוק לפני.

סיור עצמאי או מודרך: מתי שווה לשלם יותר?

סיור מודרך שווה את התוספת רק אם אתם אוהדי ארסנל, או אם אתם בלונדון ביום משחק ואין ברירה אחרת. לכל השאר הסיור העצמאי נותן יותר מסלול, יותר זמן ופחות לחץ. זו המסקנה שלנו אחרי השוואת המסלולים.

סיור יום המשחק

סיור יום המשחק (Matchday Tour) רץ בימי משחק בית עם פתיחה ב-14:00 ומאוחר יותר, עד כשעתיים וחצי לפני השריקה, ונמשך כשעה. הוא עובר בכניסת הדירקטורים, תא הדירקטורים, מועדון היהלום, כניסת השחקנים, היציע התחתון וספסל הבית, ובמשחקים אירופיים כניסת השחקנים והיציע התחתון יורדים מהרשימה. שימו לב למה שחסר: חדר ההלבשה לא מופיע ברשימה הזו, ומי שבא בשביל הלוקרים ירגיש את זה. מותר רק פריטים קטנים, ותיקים מאוחסנים בכלוב ומקבלים תג.

סיור בזק

סיור הבזק (Whistlestop) הוא 20 דקות של צפייה מהיציע התחתון, בלי הגביע ועם כניסה למוזיאון. מתאים רק למי שנתקע ביום מלא במיוחד.

סיור אגדה

סיור האגדה (Legend Tour) נמשך כשעה וחצי, תלוי בגודל הקבוצה, ועוד כחצי שעה למוזיאון, ואחריו אפשר לחזור לאזורים שאהבתם. שחקן עבר של המועדון מוביל אותו, והסיפורים הם כל הערך. מי שלא יודע מי זה בעצם, משלם על משהו שלא ייהנה ממנו.

סיור היסטורי רגלי

הליכה של שעה עד שעה ורבע בשכונה, ואחריה הסיור העצמאי והמוזיאון. היא יוצאת גם בגשם. למי שאוהב סיפור של שכונה, זו התוספת המעניינת ביותר מכולן.

איך מגיעים, ומה אסור להביא?

הדרך הקלה ביותר היא קו פיקדילי של הרכבת התחתית עד תחנת ארסנל, כמה דקות הליכה מהאצטדיון. הולוויי רואד היא החלופה על אותו קו. ברכבת רגילה מגיעים לדרייטון פארק, פינסברי פארק או היייבורי ואיזלינגטון. הכתובת ל-Google Maps היא Hornsey Road, N7 7AJ.

הטיפ שחוזר אצל המבקרים: יוצאים בתחנת ארסנל, חוצים את גשר קן פרייר ומקיפים את האצטדיון עד החנות. ככה עוברים ליד המוזיאון בדרך ומבינים את הקנה מידה עוד לפני שנכנסים. ברכב לא באים. האזור מגורים, אין חניה נוספת במקום, ואוטובוסי תיירים לא יכולים לעצור בסמוך. חניה לבעלי תג נכה מוזמנת 72 שעות מראש.

מי שמגיע עם מזוודה ייתקע

הכלל הזה מפיל בדיוק את הישראלים שמתכננים סיור ביום הנחיתה או ביום הטיסה חזרה: אין במקום אחסון מזוודות, ותיק גדול מגודל טרולי לא נכנס לסיור או למוזיאון. קו פיקדילי מגיע ישירות מהית'רו ומפתה לרדת באמצע הדרך, אבל קודם עוברים במלון. זו טעות שעולה ביום שלם.

מה עוד חשוב לדעת

• כרטיס מודפס: כללי המועדון דורשים הדפסה של כרטיס שנקנה אצל צד שלישי, גם אם המוכר מציג אותו בטלפון. מדפיסים לפני היציאה מהארץ.
• מגיעים 15 דקות לפני: מי שמאחר יכול להצטרף לסבב שכבר יצא, אבל לא לעבור לסבב מאוחר יותר.
• מצלמות: ציוד צילום מקצועי אסור באצטדיון ובמוזיאון.

הסיור מתאים לילדים, לבעלי מוגבלות ולאוהדי קבוצות אחרות?

כן, הסיור מתאים לכל השלושה, אבל לילדים צעירים מאוד הוא ארוך. כרטיס ילד הוא לגילאי 4 עד 15, כרטיס תינוק לגילאים נמוכים יותר, ושניהם נקנים רק עם כרטיס מבוגר אחד לפחות. מתחת לגיל 18 צריך מלווה בן 16 ומעלה לאורך כל המסלול והמוזיאון.

משפחות

עגלות מותרות במסלול ויש מעליות, אבל אי אפשר להשאיר עגלה בלי השגחה. האודיו גייד כולל אנגלית, ספרדית, צרפתית, גרמנית, איטלקית ויפנית, כך שילד ישראלי צעיר יצטרך הורה שמספר לו מה קורה, ובזה יש גם יתרון כי ההורה קובע את הקצב ויכול לדלג על תחנות ולהישאר עוד כמה דקות על הספסל. החלק שילדים זוכרים הוא הספסל והמנהרה.

נגישות

• כל הקומות נגישות במעליות.
• בעלי תעודה רשומה זכאים להנחת זכאות, ומלווה אחד נכנס חינם בלי הזמנה נפרדת בסיור רגיל.
• גרסה בשפת הסימנים הבריטית טעונה על המכשירים, בלי הזמנה מראש.
• כלבי נחייה מורשים בסיור, בעלי חיים אחרים לא.

אוהדים של קבוצה אחרת

הסיור עובד גם למי שאוהד קבוצה אחרת, בתנאי שבא בשביל הקלעים של אצטדיון פרמייר ליג ולא בשביל הסיפור של המועדון. הקריינות כולה ארסנל, והמוזיאון עוד יותר, אז אוהד ניטרלי יכול לקצר את המוזיאון ולהרוויח חצי שעה. למי שמתלבט בין אצטדיונים בעיר, יש גם מסלול בצפון לונדון של טוטנהאם: כרטיסים לטוטנהאם: איך קונים ומה חשוב לבדוק לפני. ולמי שמשווה חוויות בין מועדונים גדולים, כתבנו גם על סיור בסנטיאגו ברנבאו.

מתי הכי כדאי להגיע?

הזמן הטוב ביותר הוא בוקר של יום חול שאינו צמוד למשחק. שעות הבוקר נותנות שני יתרונות: המסלול פחות עמוס בתחנות הפופולריות, וגם הגביע, אם הוא מוצג, זמין בביטחון, כי בתקופות מסוימות בעונה הוא נשאר במסלול בימי חול רק עד 15:00. אחר הצהריים של יום חול זו החלופה הפחות טובה.

טיפים שחוזרים אצל מבקרים

• הספסל הוא הפקק: זו התחנה הצפופה ביותר. נותנים לקבוצה שלפניכם לעבור ומקבלים תמונה בלי זרים.
• המכשיר יודע יותר: האודיו גייד כולל מצלמה שמזהה פריטים ומוסיפה מידע, ומי שמדלג עליה מפספס חלק מהסיפורים.
• המפה ברורה: השילוט טוב, אין צורך לחפש צוות.
• היסטוריה במרחק הליכה: האצטדיון הישן היייבורי הפך למתחם דירות היייבורי סקוור, סמוך לתחנת ארסנל. אוהדים נוהגים לעבור שם בדרך חזרה.

איך משלבים את זה בטיול ללונדון

הסיור יושב יפה בבוקר פנוי ביום ראשון של השבוע או באמצע השבוע, וכל השאר נקבע סביבו. מתכננים סוף שבוע סביב משחק? ההיגיון הפוך: קודם בוחרים משחק, ורק אחר כך מחליטים אם הסיור נכנס ליום שלפני. כל האפשרויות בעיר מרוכזות כאן: כרטיסים למשחקים והופעות בלונדון: מה יש בעיר ואיך קונים.

הצעד הבא פשוט: בוחרים תאריך, משווים אותו מול לוח הפתיחה של המועדון, קונים כרטיס עם ביטול חינם, ומדפיסים אותו לפני הטיסה.

שאלות נפוצות