סיור בסטאדיו אולימפיקו: איזה כרטיס לקנות ומה רואים בפנים

Anyseats

רוצים לראות גם משחק בסטאדיו אולימפיקו?

כרטיסים למשחקים הקרובים, עם מחירים לפי יציע. קוד הנחה TRAVEL4 בעמוד התשלום.

לכרטיסים ←

הכניסה לא חופשית: מצטרפים לקבוצה שיוצאת כל חצי שעה, והמסלול פתוח בין 10:00 ל-18:00, כשהסיור האחרון יוצא ב-17:30. האצטדיון משמש שתי קבוצות בית, נבחרות כדורגל ורוגבי והופעות ענק, ולכן התאריך חשוב יותר מבחירת המוכר.

כרטיס אחד מובטח לאכזב מי שמצפה לדרוך על הדשא, וגם את זה כדאי לדעת לפני שמשלמים.

איזה כרטיס לסיור בסטאדיו אולימפיקו כדאי לקנות?

לרוב המבקרים נכון הסיור הקצר של כ-45 דקות, ואת הארוך לוקחים רק אם פורו איטליקו (Foro Italico) מעניין אתכם לא פחות מהכדורגל. השווינו את שלושת המוצרים מול המסלול של מפעילת האצטדיון, ספורט א סאלוטה (Sport e Salute), וההבדל האמיתי ביניהם הוא לא מה רואים בתוך האצטדיון אלא כמה זמן מקדישים למה שסביבו ומה קורה אם התוכניות משתנות. שלושה כרטיסים, החלטה אחת.

ברירת המחדל: 45 דקות

הסיור המלווה דרך GetYourGuide הוא הבחירה שלנו למי שמגיע בשביל חדרי ההלבשה והמגרש. הוא נשען על מאות דירוגים של מטיילים, שמספיקים כדי לדעת למה מצפים. עשוי לשעה בתוך יום טיולים ברומא, בלי לפרק את שאר התוכנית.

למי שרוצה את ההיסטוריה: 80 דקות

הסיור הארוך ב-Viator נפתח בחוץ, ליד אובליסק מוסוליני, ומספר על פורו איטליקו ועל היריבות בין לאציו לרומא לפני שהוא נכנס לכניסת השחקנים ולחדרי ההלבשה. זו הבחירה הטובה למי שמתעניין באדריכלות ובהיסטוריה של התקופה הפשיסטית, והיא גם מאפשרת ביטול חינם. למי שבא רק בשביל הכדורגל, החלק החיצוני הוא זמן מיותר.

מסלול אקספרס בתאריך סגור

כרטיס האקספרס ב-Headout מכסה את המיקסד זון, שלושת חדרי ההלבשה ושולי המגרש ב-45 דקות, עם שובר בטלפון. הוא לא ניתן לביטול ולא לשינוי, ובכניסה מציגים תעודה מזהה עם תמונה. לכן הוא מתאים רק לתאריך בטוח באמצע שבוע, רחוק ממשחקים.

מי שרוצה לשלם כמה שפחות וחי בשלום עם אתר מכירה בסיסי, יכול לקנות ישירות ב-Vivaticket או בקופה ברחוב ויאלה דיי גלדיאטורי (Viale dei Gladiatori).

מה רואים בפנים במסלול הסיור?

המסלול עובר ממנהרה רב-חושית דרך אזור העיתונאים וחדרי ההלבשה עד שולי המגרש. הכניסה היא מטריבונה מונטה מריו (Tribuna Monte Mario), היציע המרכזי שהיה עד 1990 כמעט החלק המקורה היחיד באצטדיון. המסלול יכול להשתנות לפי האירועים במקום, אבל הסדר הבסיסי קבוע וקל לעקוב אחריו.

מנהרת האגדות והמיקסד זון

מנהרת השחקנים הופכת למסדרון של פריטי זיכרון, תאורת לד וסאונד, עם דמויות כמו פרנצ'סקו טוטי, ג'ורג'ו קינאליה, וגם מוזיקאים כמו ואסקו רוסי ורוג'ר ווטרס שמילאו כאן את הטריבונות. אחריה מגיעים למיקסד זון, שם מסך היסטוריה, קיר של עשרה מסכים עם קודי QR ורקע דיגיטלי לצילום בסגנון ראיון אחרי משחק. אזור העיתונות כאן הוא חלק מחוויית התצוגה, לא אולם מסיבות עיתונאים פעיל עם שולחן ומיקרופונים.

שלושה חדרי הלבשה בסיור אחד

כאן נמצא הלב של הביקור. המבקרים נכנסים לחדרי ההלבשה של רומא, לאציו ונבחרת איטליה, כל אחד בצבעיו ועם פריטי זיכרון, בכפוף לזמינות באותו יום. אצטדיון שבו שתי יריבות עיר מתלבשות באותו מסדרון הוא דבר נדיר, ובמשוב של מטיילים חדרי ההלבשה הם התחנה שעולה הכי הרבה.

Be a Hero, המגרש ותצוגת הרוגבי

במנהרת Be a Hero מוקדש המקום לאוהדים, עם הכוריאוגרפיות, השירים וההמנונים של היציעים. משם יוצאים לאזור הטכני לצילום מול המגרש והספסלים. בהמשך הדרך הכרונולוגית נמצאת סאלה דלה טקה (Sala delle Teche), שמוקדשת לרוגבי האיטלקי עם חולצות, כדורים ונעליים, ולפני היציאה מגיעים לחנות ולביסטרו. שירותים יש רק בסוף המסלול, אז כדאי להיערך לזה לפני שנכנסים.

מה הסיור לא כולל ואיפה ההבטחות מוגזמות?

הסיור לא כולל עלייה לדשא. המבקרים נעצרים בנקודה שמסומנת על ידי הצוות על המשטח הסינתטי מול הספסלים, ומחסומים מפרידים בינם לבין הדשא. ניסוחים כמו "walk onto the pitch" בתיאורי מוצרים מתכוונים לשולי המגרש, ומי שמגיע עם תמונה של עצמו על הקו המרכזי יתאכזב.

זה גם לא מוזיאון עצמאי. התצוגות פרוסות לאורך המסלול, ואין אפשרות להיכנס רק כדי לצלם, ולכן שעה חופשית בין פריטי הזיכרון לא קיימת כאן. הביקור עם מלווה בלבד, בקצב הקבוצה.

גישה לפי יום

חדרי ההלבשה, המיקסד זון ושולי המגרש תלויים בזמינות האצטדיון ובהרשאות של אותו יום, וזה נכון לכל מוכר. בעונת ההופעות בקיץ השינויים במסלול שכיחים יותר, כי במה ענקית על המגרש משנה את מה שנגיש, ומי שמגיע דווקא בשביל המגרש צריך לקחת את זה בחשבון כשהוא בוחר תאריך.

החנות והביסטרו

הסיור מסתיים בחנות המזכרות ובביסטרו, והם לא כלולים במחיר. מטיילים מדווחים שמבחר המרצ'נדייז קטן מהצפוי, ולמי שמחפש חולצה של רומא או לאציו עדיף לא לתכנן את הקנייה סביב התחנה הזאת.

חוויית טריבונה של 70 אלף איש לא תקבלו בסיור, ואולי זו הנקודה החשובה מכולן. מי שהאצטדיון מעניין אותו בעיקר כמקום של אווירה ירוויח יותר מערב משחק. פרסמנו בנפרד: כרטיסים לרומא: איך קונים ומה חשוב לבדוק לפני, וגם כרטיסים ללאציו: איך קונים ומה חשוב לבדוק לפני.

מתי הסיור סגור ומה המועד הטוב להזמין?

הסיור סגור בכל יום שבו יש משחק באצטדיון, ובשאר הימים הוא פעיל מדי יום בין 10:00 ל-18:00. האצטדיון כולו מוקדש ביום כזה לאירוע, ולכן אין מסלול גם בבוקר של משחק ערב. שני מועדונים שונים, נבחרת איטליה, רוגבי ואתלטיקה מייצרים הרבה יותר ימי סגירה מאשר באצטדיון של קבוצה אחת.

הסדר הנכון להזמנה

• קודם בודקים את לוח המשחקים של רומא ושל לאציו, לא רק של הקבוצה שאתם אוהדים.
• מעדיפים יום חול, כי מרבית משחקי הליגה נופלים על סוף השבוע.
• זוכרים שמועדי ליגה זזים בגלל שידורי הטלוויזיה, ולכן לתאריך בסוף שבוע מתאים כרטיס עם ביטול.
• רק אז בוחרים מוצר ושעה.

כרטיס גמיש או כרטיס סגור

הסעיף השלישי הוא הסיבה שאנחנו זהירים עם כרטיס שאינו ניתן לשינוי. למי שנמצא ברומא בסוף שבוע, הסיור עם ביטול החינם מכסה את הסיכון של דחיית משחק. מי שמתאריך קבוע בלב השבוע יכול להרשות לעצמו את האקספרס ב-Headout.

מאי וקיץ

במאי מתקיים בפורו איטליקו טורניר הטניס אינטרנציונלי ד'איטליה, והחניה ליד כניסת הסיור מתמלאת, כך שנהגים נשלחים ללונגוטברה מרשאלו דיאז (Lungotevere Maresciallo Diaz). בקיץ, עונת ההופעות היא גורם השינוי העיקרי במסלול. שעות הבוקר הן הזמן הנוח ברוב הימים, כי גם שאר יום הטיול ברומא נשאר פנוי.

איך מגיעים לכניסה של הסיור?

הדרך הפשוטה ביותר היא מטרו A לאוטביאנו ואוטובוס 32 לכיוון סקסה רוברה, עם ירידה בלונגוטברה קדורנה (LGT Cadorna) והליכה קצרה. הכניסה היא בויאלה דיי גלדיאטורי 1: דרך שער הקאראבילה של מונטה מריו, השער האחרון משמאל לקופה, מתחת לשלט Stadio Olimpico Tour. הקופה של הסיור לא מוכרת כרטיסים למשחקים, ומשרד הכרטיסים של המשחקים נמצא ברחוב אחר, ויאלה דלה אולימפיאדי.

חלופות בתחבורה ציבורית

• מטרו A ללפאנטו, אוטובוס 301 לכיוון גרוטארוסה, ירידה בלונגוטברה קדורנה.
• אוטובוס 168 מטרמינל טיבורטינה, ירידה ליד לונגוטברה מרשאלו דיאז.
• הרכבת הקלה מקאמפי ספורטיבי וקו 69 לפורו איטליקו, עם הליכה.
• מטרו A לפלמיניו וחשמלית 2 עד פיאצה מנצ'יני, ומשם חציית הגשר ברגל.

למה לא חשמלית 2

לא מעט מקורות באנגלית מציגים את החשמלית כדרך הראשית, אבל קו 2 הוחלף באוטובוסים לתקופות ארוכות במסגרת שדרוג רשת החשמליות של רומא, ואז גם תחנת העלייה משתנה. חוץ מזה, הירידה נמצאת בצד השני של הטיבר, והליכה של כרבע שעה מוסיפה לעומס יום טיול. אוטובוס 32 מאוטביאנו הוא לכן ברירת המחדל שלנו. מטיילים מתלוננים לא מעט על התחבורה לאזור, אז כדאי להשאיר מרווח של חצי שעה לפני מועד הכניסה.

ברכב ומהשדה

החניה בוויאלה דיי גלדיאטורי חינם, קרוב לכניסת הסיור, וזו אחת ההטבות הנדירות באזור הזה של העיר. הטיסה הישירה מישראל נוחתת בפיומיצ'ינו: טיסות לרומא.

האם הסיור מתאים לילדים, לכיסא גלגלים ולאוהדי קבוצות אחרות?

כן לילדים ולאוהדים של קבוצות אחרות, ובאופן חלקי לכיסא גלגלים. הסיור הקצר נגמר לפני שילד מתחיל להשתעמם, והמנהרה עם התאורה והסאונד עובדת היטב גם על מי שלא יודע מי זה טוטי. ילדים עד גיל 6 נכנסים בחינם, אבל צריכים שובר שמקבלים בקופה לפני הכניסה, ולכן הגיעו כמה דקות לפני השעה שנקבעה.

משפחות

אין הנחה למשפחות, אז עם שני ילדים גדולים ההבדל בין המוצרים מורגש מהר. עבור ילדים צעירים הייתי מעדיפים את הסיור של 45 הדקות, כי 80 דקות שכוללות הסבר היסטורי בחוץ הן הרבה לילד בן שבע. כל הקבוצה נעה יחד, ואין דרך לצאת באמצע המסלול בלי להפריע.

נגישות

הכניסה, מנהרת האגדות, המיקסד זון, חדרי ההלבשה, המגרש והבר נגישים לכיסא גלגלים, ומחוץ לרשימה הזאת הגישה מוגבלת. כלומר, עיקר החוויה פתוח, אבל לא כל המסלול. מי שמגיע עם כיסא גלגלים ייטיב לתאם את הביקור מראש מול צוות הסיור בכתובת [email protected], שבה מטפלים גם בשאלות מיוחדות.

אוהדים של קבוצות אחרות

הסיור ניטרלי מטבעו. הוא עובר בחדרי ההלבשה של שני היריבים ושל הנבחרת, ולכן אין בו את המתח של יום דרבי ואף אחד לא יבקש מכם לבחור צד. אוהדי קבוצה אחרת ואפילו חובבי רוגבי ימצאו כאן עניין, בזכות התצוגה ההיסטורית של האצטדיון שאירח את אולימפיאדת 1960 ואת גמר מונדיאל 1990. מי שמשווה בין אצטדיונים יכול לקרוא גם על סיור בסנטיאגו ברנבאו: איזה כרטיס לקנות ומה רואים בפנים, שם המוזיאון עצמאי וגדול יותר.

איך משלבים את הסיור בביקור ברומא?

הכי נכון לשבץ את הסיור בבוקר של יום חול ולהמשיך ממנו לפראטי או לוותיקן, שנמצאים על אותו קו אוטובוס ומטרו. האצטדיון יושב בצפון העיר, רחוק מהמרכז ההיסטורי, ולכן חבל להקדיש לו יום שלם. שעה וחצי כולל הדרך מספיקות בהחלט למסלול הקצר.

סיור או משחק?

אלה שתי חוויות שונות. הסיור נותן את הקלעים, והמשחק נותן את האווירה. מי שמגיע לרומא לסוף שבוע עם משחק בית ומשלב את השניים צריך לקבוע את הסיור ליום אחר, כי באותו יום המסלול סגור. אם הזמן קצר, עדיף לבחור את המשחק, אלא אם ילדים קטנים או עונה ללא ליגה מכריעים אחרת.

שבת וכשרות

המסלול פעיל גם בשבת כשאין משחק, אבל שומרי שבת ימצאו שיום שישי בבוקר הוא הפתרון הטבעי, כי זה יום בלי משחק ברוב השבועות ועדיין יש זמן לחזור למלון. אוכל כשר נמצא באזור הגטו היהודי בפורטיקו ד'אוטביה (Portico d'Ottavia) ולא ליד האצטדיון, והמטען בכניסה לא אמור להיות גדול, אז כדאי לאכול לפני או אחרי.

מה לעשות בצעד הבא

פתחו את לוח המשחקים של רומא ושל לאציו לתאריכי הטיול, בחרו יום חול פנוי, והזמינו את הסיור הקצר לשעות הבוקר, כשעוד נשאר לכם כל היום לשאר העיר.

שאלות נפוצות