סיור באליאנץ ארנה: איזה כרטיס לקנות ומה רואים בפנים

הסיור עובר ביציעים, באזור מסיבות העיתונאים, בחדרי ההלבשה, במנהרת השחקנים ובשולי המגרש. בימי משחק בית של באיירן הוא לא מתקיים, וזו הטעות היקרה ביותר של מי שמזמין בלי להסתכל בלוח המשחקים. השווינו ארבעה כרטיסים רשמיים מול החבילה המשולבת, ובחרנו לפי מה שמשנה בפועל: כמה זמן הולך על זה, מה נכנס למסלול, ומה קורה כשבאיירן משחקת בבית.

איזה כרטיס לאליאנץ ארנה כדאי לקנות?

לרוב המבקרים הכרטיס הנכון הוא FC Bayern Museum + Arena Tour. הוא כולל סיור של 60 דקות עם מלווה מקצועי וכניסה למוזיאון, באנגלית או בגרמנית לפי המועד שבוחרים בחנות הכרטיסים המקוונת של האצטדיון. אתם מקבלים גם את חדרי ההלבשה וגם את הגביעים, בקצב שלכם ובלי תלות בלוח זמנים של אוטובוס שמחכה בחוץ. זו הבחירה שלנו.

מתי החבילה עם סיור העיר עדיפה?

כשיש לכם יום אחד במינכן. סיור באליאנץ ארנה יחד עם סיור פנורמי במינכן נמשך כחמש שעות: קודם העיר באוטובוס, אחר כך 45 עד 60 דקות חופשיות באזור המוזיאון והחנות, ובסוף שעה של סיור מודרך באצטדיון. ההסעה, המלווה וכרטיס הסיור כלולים, ואיסוף ממלון ואוכל לא. ביטול עד 24 שעות מראש מחזיר את מלוא הסכום, וזה יתרון ממשי למי שתוכנית הטיול שלו עדיין פתוחה. מי שכבר טייל במרכז מינכן לא צריך אותה, כי הוא משלם בשעות יקרות של חופשה קצרה על אוטובוס שמראה לו דרך החלון את מה שכבר ראה ברגל.

למה לא לוקחים את Arena View?

Arena View + Museum זול יותר, אבל הוא בלי מלווה: תצפית מהיציעים, רקע מוקלט ומוזיאון. חדרי ההלבשה והמנהרה הם הסיבה להגיע, ולכן הוא מתאים בעיקר למי שהתקציב או לוח הזמנים שלו צפופים.

ומה עם VIP ו-Matchday Tour?

VIP Tour מתקיים בסופי שבוע ובחגים, מיועד מגיל 14 ומעלה, ועובר לשישי כשהשבת היא יום משחק. הוא מוסיף כניסה לתא אירוח וקבלת פנים, ושווה למי שחוגג אירוע, לא למי שרוצה רק לראות את חדר ההלבשה. Matchday Tour פתוח רק למי שמחזיק כרטיס למשחק באותו יום, ונכנס גם ללאונג' הספונסרים ולמועדון העסקים. מי שעוד מחפש כרטיס למשחק ימצא את זה בנפרד: כרטיסים לבאיירן מינכן.

מה רואים בפנים במסלול הסיור?

המסלול הרגיל מוביל מהיציעים אל מאחורי הקלעים ועד שולי הדשא, לא אל הדשא עצמו. זה הסדר שמופיע בכרטיס המשולב, ואפשר לצפות שהוא יחזור ברוב הסיורים, גם אם המלווה מתאים אותו ליום:

• הקומה האמצעית בקורבה הדרומית (Südkurve): הלב של אוהדי באיירן.
• הקומה התחתונה של היציע המרכזי: הזווית הקרובה ביותר אל המגרש מהמושבים.
• אזור מסיבות העיתונאים: החדר שמכירים מהטלוויזיה.
• חדרי ההלבשה: התחנה שרוב המבקרים באים בשבילה.
• מנהרת השחקנים: היציאה אל המגרש.
• שולי המגרש והספסלים: קו המגע מקרוב.
• הסבר על החזית החיצונית: איך נבנתה מעטפת הכריות הזוהרת.

שימו לב למשפט הקטן בתנאים. אזורים בודדים עלולים להיסגר בהתראה קצרה בגלל בטיחות או אירוע, כך שאין הבטחה לכל תחנה בכל יום, וזה נכון לכל כרטיס ולכל מוכר.

מה יש במוזיאון?

מוזיאון באיירן הוא מוזיאון המועדון הגדול בגרמניה, ומומלץ להקדיש לו שעה עד שעה וחצי. אוהדי כדורגל יעברו בו בין גביעים, נעליים וחולצות, ומי שבא בעיקר בשביל האדריכלות יסיים מהר יותר. האודיו במוזיאון מוצע בעשר שפות ומעלה, עברית אינה ביניהן, ולכן דובר עברית יבחר אנגלית, ומי שמגיע עם הורה מבוגר שלא שולט בה יוכל להיעזר ברוסית או בערבית אם הן נוחות לו יותר.

מהו Pitch Edition?

זו מהדורה מיוחדת שנפתחת לתקופות קצרות, נמשכת כ-75 דקות ומגיעה עד עיגול האמצע. היא לא חלק מההיצע הקבוע ומספר המקומות מוגבל. אם המועד שלה נופל על הטיול שלכם, היא עדיפה על הסיור הרגיל.

מתי הסיור סגור: ימי משחק, אירועים וליגת האלופות

בימי משחק בית של באיירן ובאירועים באצטדיון אין סיורים רגילים. זה הכלל שמכריע את ההזמנה. ביום משחק גם המוזיאון פתוח רק למי שמחזיק כרטיס למשחק, כך שאין דרך לעקוף את הסגירה בביקור קצר בגביעים, ומי שיגיע לפרטמנינג בלי כרטיס יעמוד בחוץ מול השערים.

איך בוחרים יום בטוח?

בונים על יום שני, ואחריו חמישי. משחקי הליגה מתרכזים בין שישי לראשון, והלילות האירופיים והגביע נופלים בעיקר בשלישי וברביעי. שיטה פשוטה עובדת. תאריכי הליגה המדויקים נקבעים שבועות בודדים לפני המחזור, ולכן מי שמזמין חודשים מראש רואה רק סוף שבוע משוער. אל תקנו כרטיס לשבת או לראשון לפני שהמועד המדויק של המחזור פורסם.

גם Arena View מושפע: הוא מתקיים בימים שאין בהם משחק, והלוח שלו מצטמצם סביב משחקי ליגת האלופות. אחרי הזמנה בודקים שוב את לוח המשחקים של באיירן שבוע לפני הטיסה, כי משחק גביע או שינוי מועד מספיקים כדי לבטל סיור.

מה קורה לחבילה עם הסיור בעיר?

בימי משחק אין ביקור באצטדיון גם בחבילות מאורגנות, והסיור עלול להתבטל בהתראה קצרה. לכן הביטול החינמי עד 24 שעות לפני היציאה חשוב כאן במיוחד.

מה עושים אם הגעתם ביום משחק?

מחפשים כרטיס למשחק במקום סיור, או מקדישים את היום לפארק האולימפי של מינכן, שנמצא גם הוא בצפון העיר. במקום ניצב גם אתר ההנצחה לאחד עשר הספורטאים והמאמנים הישראלים שנרצחו באולימפיאדת 1972 ולשוטר הגרמני שנהרג בפיגוע.

כמה זמן לוקח הביקור ומתי הכי כדאי להגיע?

תכננו כשלוש שעות וחצי מהמלון ובחזרה לכרטיס המשולב, וכשש שעות לחבילה עם סיור העיר. החישוב פשוט. הסיור עצמו 60 דקות, המוזיאון שעה עד שעה וחצי, וכל כיוון של רכבת והליכה לוקח יותר מחצי שעה. מי שעובר את זה על הנייר מבין מיד שחבילה של חמש שעות היא בעצם יום טיול שלם, ולא סידור קטן לפני ארוחת צהריים.

באיזו שעה להזמין?

סיורים בימים ללא משחק רצים בערך בין 10:00 ל-17:30, והמוזיאון פתוח בין 10:00 ל-18:00 עם כניסה אחרונה ב-17:15. הסיור של הבוקר נותן הכי הרבה זמן. קובעים סיור ראשון, נכנסים אחר כך למוזיאון, ויוצאים לצהריים בעיר. כך נשארת אחר הצהריים פתוחה לשוואבינג או למרכז, ואם המוזיאון סוחף אתכם לשעה נוספת, שום סיור לא מחכה לכם ולא צריך לרוץ בין הקומות של המוזיאון.

בסיור שמתחיל ב-16:15 ואילך הסדר מתהפך, והמוזיאון חייב לבוא קודם. זה טוב למי שרוצה לסיים בחושך, ורע למי שמגיע בשעה 16:00 ומקווה לקבל גם מוזיאון בנחת: הכניסה האחרונה ב-17:15 לא מחכה לאף אחד.

טיפים של מבקרים חוזרים

• חורף, אחר הצהריים: הטיפ שחוזר אצל המקומיים הוא לתזמן את הסיור האחרון לשקיעה, כי החזית נדלקת עם רדת החשכה ונראית הכי טוב מהאספלנדה בדרך חזרה.
• נעליים נוחות: הסיור כולל הרבה הליכה ומדרגות, ובמסלול אין ישיבה מסודרת.
• חנות האוהדים: היא נמצאת באותו מתחם, ולכן משאירים את הקניות לסוף ולא סוחבים שקיות לאורך המסלול.
• הדרך חזרה: יורדים מקו U6 בתחנת מינכנר פרייהייט (Münchner Freiheit) ומשלבים טיול בשוואבינג ובגן האנגלי.

איך מגיעים לסיור ולנקודת המפגש?

הדרך הנכונה היא קו U6 מתחנת מריינפלאץ (Marienplatz) בכיוון גרשינג עד פרטמנינג (Fröttmaning), כ-16 דקות נסיעה, ועוד הליכה של 15 עד 20 דקות. מהתחנה עולים במדרגות הנעות, חוצים את הגשר מעל הפסים והולכים לאורך האספלנדה אל אליאנץ ארנה. השילוט בתחנה מסומן FC Bayern Museum / Arena Tours, ואי אפשר ממש לטעות כי האצטדיון נראה כל הדרך.

איפה נפגשים?

נקודת המפגש היא Paulaner Fan Meeting Point North, גרם מדרגות M. מגיעים 15 דקות לפני הסיור. איחור מבטל את הכרטיס. לכן יוצאים מהעיר לפחות שעה לפני המועד, ולא ברגע האחרון, כי אפליקציית הניווט מחשבת הליכה נקייה ולא את הגשר, את האספלנדה הפתוחה לרוח ואת התור בכניסה לאזור המפגש בבוקר עמוס.

מגיעים ברכב?

בימים ללא משחק מחנים בחניון האוטובוסים הצפוני. 45 הדקות הראשונות חינם, אבל ביקור שלם עובר אותן בהרבה, ומי שנמצא במרכז העיר יגיע מהר יותר ברכבת. רכב שווה בעיקר למשפחה שעוצרת בדרך מהאלפים או ממחוץ לעיר, כי החניון קרוב לכניסה הצפונית ומקצר את ההליכה עם ילדים עייפים.

יום של טיסה?

במלתחה מתקבלים רק פריטים קטנים, ומזוודה לא נכנסת אליה. מי שנוחת או טס באותו יום משאיר קודם את הציוד במלון או בשמירת החפצים בתחנה. מי שתוכניתו כוללת גם משחק או הופעה בעיר, פרסמנו בנפרד: כרטיסים למשחקים והופעות במינכן.

האם הסיור מתאים לילדים, לבעלי מוגבלות ולדוברי עברית?

הסיור מתאים לילדים מגיל בית ספר שמתעניינים בכדורגל, פחות לפעוטות ולמי שמתקשה בהליכה. ילדים מתחת לגיל 14 משתתפים רק בליווי מבוגר. בכרטיס המשולב יש תעריף מופחת לגילאי 6 עד 13, כניסה חופשית עד גיל 5 וכרטיס משפחה, ולכן משפחה עם שני ילדים תבדוק אותו לפני שהיא קונה ארבעה כרטיסים בנפרד.

ילדים קטנים

עגלות לא נכנסות למסלול הסיור. מנשא פותר את הבעיה. שעה של הליכה ומדרגות עם הסברים באנגלית היא הרבה לילד בן חמש, והמוזיאון עם הגביעים עובד עליו טוב יותר מחדר מסיבות העיתונאים, אז כדאי לתכנן הפסקה ביניהם ולא להצמיד הכול.

ילדים קטנים ייהנו יותר מהמוזיאון ומהחנות מאשר מההסבר על החזית, ולכן זוג הורים יכול גם להתחלק: אחד בסיור, השני עם הקטן במוזיאון.

כיסאות גלגלים ונגישות

הסיור הרגיל לא נגיש, והוא כולל מדרגות. לאורך המסלול אין גם מקומות ישיבה, ניידים או קבועים. לבעלי כיסא גלגלים מתקיים סיור ייעודי בהרשמה מראש בלבד, והוא לא נפתח בקנייה רגילה באינטרנט. סיורים בשפת הסימנים הגרמנית אינם מוצעים.

עברית

אין סיור בעברית. הסיורים מתקיימים באנגלית ובגרמנית, והשפה נבחרת לפי המועד, אז ודאו שאתם קונים את שורת האנגלית ביומן הכרטיסים. ילד שלא שולט באנגלית ייהנה מהמראות יותר מההסברים, וזה בסדר גמור: חדר הלבשה ומנהרה עובדים גם בלי מילים.

האם הסיור שווה לאוהדים של קבוצות אחרות?

כן, אם מה שמעניין אתכם הוא האצטדיון, ופחות אם אתם מצפים למוזיאון של הקבוצה שלכם. חדרי ההלבשה, המנהרה וסיפור החזית עובדים על כל חובב כדורגל, ואילו המוזיאון הוא שעה של באיירן בלבד, על כל התארים שלה. אוהד דורטמונד או ריאל מדריד יכול לקחת את הכרטיס המשולב ולעבור במוזיאון בעשרים דקות במקום בשעה וחצי, כי המוזיאון נפתח לקצב של המבקר ואין בו מלווה שמחכה.

יש פה עניין גם בלי באיירן?

בהחלט. אליאנץ ארנה נפתח ב-2005, והוא אירח את משחק הפתיחה של מונדיאל 2006, גמר ליגת האלופות של 2012 שבו באיירן הפסידה בבית לצ'לסי בפנדלים, ומשחקים של נבחרת גרמניה. 1860 מינכן שיחקה בו שנים לצד באיירן. הקיבולת עומדת על 75,024 מקומות במשחקי ליגה, ובמשחקים בינלאומיים עם מושבים בלבד היא יורדת ל-70,000.

ההשוואה מועילה. מי שמתלבט בין ביקורים בכמה אצטדיונים גדולים בטיול אחד יכול לקרוא על סיור בסנטיאגו ברנבאו ועל קאמפ נואו: שם המוזיאון והמותג הם המנה העיקרית, כאן הכוכב הוא המבנה ומה שמאחורי הקלעים.

מי לא צריך את הסיור?

מי שמגיע למינכן למשחק כבר יראה את היציעים, את החזית ואת האווירה, ואם לוח הזמנים צפוף הוא יכול לוותר. עדיף להשקיע במשחק מאשר בסיור, ומי שיכול לשלב את שניהם יבחר סיור ביום שאחרי המשחק, לא ביום עצמו, כי ביום המשחק הסיור הרגיל פשוט לא קיים, גם אם יש לכם כרטיס ביד. הצעד הבא פשוט: פותחים את לוח המשחקים של באיירן, מסמנים יום שני או חמישי פנוי, ומזמינים סיור בוקר באנגלית.

שאלות נפוצות