כרטיסים למשחקי סרייה A: איך בוחרים משחק וקונים כרטיס באיטליה

הליגה האיטלקית שונה מאנגליה ומספרד בנקודה אחת שמפילה ישראלים: הכרטיס אישי. השם שעליו והתעודה בכניסה צריכים להתאים, וביציע האורחים נדרש לעיתים גם כרטיס נאמנות של הקבוצה. מי שמבין את זה מראש חוסך לעצמו עמידה מתוסכלת מול הקרוסלה.

בטבלה שלמטה מופיעים המשחקים שזמינים כרגע לרכישה, עם יציעים וזמינות שמתעדכנים אוטומטית.

אילו משחקים בסרייה A הכי קשה להשיג, ואילו הכי קל?

הכי קשה: דרבי עירוני ומשחקי ענק בין הגדולות. הכי קל: משחק בית של קבוצה גדולה מול קבוצה מאמצע או מתחתית הטבלה. הדרבי של מילאנו בין מילאן לאינטר בסן סירו (San Siro), הדרבי של רומא בין רומא ללאציו, ויובנטוס מול אינטר הם המשחקים שבהם רוב הכרטיסים הולכים למנויים ולמחזיקי כרטיס מועדון עוד לפני שמכירה כללית נפתחת.

הסולם שלנו לפי רמת קושי

• קשה מאוד: דרבים ומשחקי צמרת בין מילאן, אינטר, יובנטוס, נאפולי ורומא.
• בינוני: קבוצה גדולה מול קבוצה חזקה מהחצי העליון, למשל משחקים כמו אטאלנטה נגד אינטר או פיורנטינה נגד יובנטוס שמופיעים בטבלה.
• קל יחסית: מילאן מול פרמה או פרוזינונה בסן סירו הענק, או רומא מול סאסואולו באולימפיקו.
• הכי קל: משחקי בית של קבוצות קטנות, כמו סאסואולו במאפיי סטדיום (Mapei Stadium) ברג'ו אמיליה.

זה פשוט. אצטדיון גדול ויריבה רגילה שווים כרטיס זמין. ועוד דבר: לכל מועדון כללים משלו, ומשחקים מסוימים נמכרים רק למחזיקי כרטיס מועדון מטעמי סדר ציבורי, גם כשהיריבה לא נשמעת מאיימת.

למה הכרטיס באיטליה אישי, ומה זה אומר לישראלי?

כל כרטיס לכדורגל באיטליה רשום על שם הצופה, מכוח צו של משרד הפנים מ-2005, ובכניסה מציגים את התעודה המקורית ששימשה בהזמנה. עברנו על מדיניות הכרטיסים הרשמית של אטאלנטה, והיא מסבירה את זה בדיוק כך: הכרטיס נרשם על שם הרוכש, וביציע האורחים צריך כרטיס, תעודה מזהה בתוקף ולעיתים גם כרטיס נאמנות.

מה זה אומר בפועל

• כל אחד מבני המשפחה צריך כרטיס משלו עם השם שלו, כולל הילדים.
• הדרכון שהזנתם בהזמנה הוא הדרכון שבכיס ביום המשחק. צילום בטלפון לא תמיד מתקבל.
• טעות באיות השם באנגלית היא בעיה אמיתית. מעתיקים את השם בדיוק כמו בדרכון.

טסרה דל טיפוזו (Tessera del Tifoso)

זה כרטיס האוהד של המועדון, ותייר לא צריך לרוץ להוציא אותו. רוב משחקי הבית במכירה כללית פתוחים עם דרכון, אבל ביציע האורחים, בדרבים ובמשחקים רגישים הוא נעשה תנאי. מי שמחפש כרטיס ביציע של הקבוצה האורחת בלי כרטיס כזה - פשוט לא ייכנס.

מה המשמעות של כרטיס משנה יד בליגה האיטלקית?

כרטיס משנה יד בסרייה A הוא כרטיס שנקנה בשוק המשני ולא ישירות מהמועדון, והוא הדרך הריאלית להגיע למשחק מבוקש כשהמכירה הרשמית סגורה למנויים. מהקופה של המועדון קונים במחיר הנקוב, אבל במשחקים הגדולים נשאר שם מעט מאוד, ולעיתים רק אחרי שלב בלעדי למחזיקי כרטיס.

ב-Anyseats רואים מראש מחיר שכבר כולל את העמלות, בלי הפתעה בקופה, ועם הקוד TRAVEL4 בתשלום. זו האפשרות למי שרוצה משחק מסוים בתאריך מסוים ולא מוכן לחכות לחלון מכירה שלא בטוח שייפתח לתיירים. אנחנו לא המוכרים, והשוק המשני יקר לרוב מהמחיר הנקוב.

מתי לא לקנות משנה יד

• כשהמשחק הוא של קבוצה קטנה וכרטיסים נמכרים בקופה הרשמית בשפע.
• כשמדובר ביציע האורחים, שמחייב כרטיס נאמנות שאין לכם.

בשיטה של כרטיס על שם, תמיד בודקים לפני התשלום איזה פרטי צופה המוכר מבקש ואיך הכרטיס יגיע אליכם.

מתי בעונה הביקוש מזנק?

הביקוש מזנק סביב הדרבים, במשחקי הצמרת של אמצע העונה ובמחזורים האחרונים כשהאליפות והירידה עוד פתוחות. העונה נפתחת בסוף הקיץ ונגמרת בסוף האביב, ובאוגוסט-ספטמבר קל יחסית להשיג משחק רגיל, כי מאבקי הטבלה עוד לא התחממו.

הבעיה הגדולה של ישראלים היא שעת המשחק. בסרייה A מועדי המשחקים נקבעים סופית רק שבועות ספורים לפני המחזור, והמשחקים פרוסים משישי ועד שני. מי שמזמין טיסה ומלון לסוף שבוע עלול לגלות שהמשחק זז ליום שני בערב.

איך מתכננים נכון

• מזמינים טיסה עם יום חיץ, כך שגם הזזה של המשחק ביום תשאיר אתכם בעיר.
• שומרי שבת מחפשים משחק במוצאי שבת המאוחר, ביום ראשון או ביום שני, ולנים במרחק הליכה.
• מחכים לפרסום הלוח הסופי לפני רכישה של משחק פחות מבוקש.

במשחקי הענק אין טעם לחכות: הם נעלמים מהר, גם בשוק המשני.

איך בוחרים משחק שמתאים לטיול קצר?

בוחרים עיר עם טיסה ישירה, אצטדיון שמחובר בתחבורה ציבורית ישירה מהמרכז, ומשחק בית של קבוצה גדולה מול יריבה רגילה. רומא, במרחק כשלוש וחצי שעות טיסה ישירה, היא הבחירה הטבעית, ומילאנו עם סן סירו היא האצטדיון הגדול והזמין ביותר בליגה.

מה לדעת על יום המשחק בשטח

• סן סירו: מגיעים בקו M5 עד תחנת סן סירו סטדיו. הטיפ שחוזר אצל המקומיים: אחרי השריקה התור לתחנה ארוך, וההליכה לתחנת לוטו חוסכת המתנה.
• אולימפיקו ברומא: מהמרכז מגיעים בחשמלית 2 מפיאצה פלמיניו, ובסוף המשחק הולכים לאורך הטיבר במקום להיצמד לתחנה.
• ברגמו ופרמה: גביס סטדיום של אטאלנטה ואצטדיון טארדיני (Ennio Tardini) קרובים לעיר, ומגיעים אליהם ברגל.
• פירנצה: ארטמיו פרנקי (Artemio Franchi) של פיורנטינה נמצא בשיפוצים מתמשכים, ולכן הקיבולת מצומצמת והכרטיסים נגמרים מהר יותר.

איפה לשבת

הקורווה היא בית האולטראס - עומדים, שרים ולא יושבים כל המשחק. לזוג או למשפחה עדיפים הטריבונה או הדיסטינטי. מגיעים לפחות שעה לפני הפתיחה, כי בדיקת התעודה בקרוסלה לוקחת זמן. ולמי שמגיע עם חולצה של קבוצה אחרת: לא לובשים צבעי אורחים ביציע הבית.

הצעד הבא: פותחים את הטבלה, מסננים לפי עיר שיש אליה טיסה ישירה, ובוחרים משחק בית רגיל של קבוצה גדולה. אחר כך מזמינים טיסה עם יום חיץ בסקייסקנר.

שאלות נפוצות