כרטיסים להופעות ב-Olympiahalle: מה יש ואיך קונים

אולימפיהאלה (Olympiahalle) היא האולם הגדול במינכן, ובהופעות גדולות נכנסים אליו עד 15,273 צופים. אולם כזה מוכר הכול מהר, וחוקי הכניסה שלו נוקשים יותר ממה שישראלים רגילים אליו: תיק בגודל A4 לכל היותר, תשלום בכרטיס בלבד, ומשקה שנשאר בחוץ.

בדקנו את תקנון הבית, את תנאי המכירה של מינכן טיקט, את מפת המושבים של האולם ואת הרישומים החיים של הופעות באולם, ומכאן ההמלצות על המסלול ועל האזור.

איך קונים כרטיס ישירות לאולימפיהאלה?

מתחילים בעמוד ההופעה באתר אולימפיאפארק, לא בחיפוש חופשי. כל הופעה שם מקבלת כפתור Tickets שמוביל למוכר שנבחר לה. לרוב זו החנות של מינכן טיקט, ובהופעות גדולות בפארק המכירה יכולה לעבור למוכר אחר כמו Eventim. המוכר קובע גם את צורת הכרטיס, ולכן שווה לזהות אותו לפני התשלום.

שלוש צורות כרטיס, שלושה כללי כניסה

• PDF: מדפיסים או מעבירים לטלפון אם המפיק מאפשר. קוד ה-QR נסרק פעם אחת, ועותק נוסף לא מכניס.
• כרטיס אפליקציה של מינכן טיקט: בלי הדפסה ובלי צילום מסך. העברה לחבר נעשית בארנק האפליקציה, עם פרטים מלאים של המקבל.
• Eventim.Pass: כניסה רק מהאפליקציה. הקוד נפתח בדרך כלל 24 שעות לפני ההופעה, וצילום מסך או ברקוד מודפס נדחים.

המשמעות לישראלים פשוטה. טלפון טעון ואפליקציה מותקנת הם חלק מהכרטיס, ומי שנוחת ביום ההופעה עם סוללה ריקה ובלי חבילת גלישה בחו"ל יגלה את זה בתור לכניסה, כשכבר מאוחר לתקן.

קופה בערב ההופעה

הקופה נמצאת בכניסה המזרחית, ומקבלת כרטיסי אשראי ודביט בלבד, בלי American Express. זה מוצא טוב להופעה רגועה, אבל לא תוכנית לנסיעה מתל אביב.

VIP ושדרוג

חבילות ה-VIP של האולם נמכרות במדור ייעודי של מינכן טיקט: מושב בקטגוריה הגבוהה, חניה קרובה, מלתחה, מזנון עם שתייה שנפתח שעה וחצי לפני ההופעה ושירותים נפרדים. למי שכבר מחזיק כרטיס יש גם שדרוג שמעניק את השירותים בלי מושב.

אם ההופעה בוטלה

כרטיס שנקנה לא מוחזר, וזכות ביטול עסקה לא חלה על כרטיסים. בביטול או בדחייה התביעה מופנית למפיק, ומינכן טיקט לא חייבת להשיב את העמלות שלה.

איזו מכירה חוזרת האולם מקבל?

העמדה שלנו: קודם שוק המשנה של המוכר המקורי, ורק אחר כך מרקטפלייס חיצוני. הסיבה כתובה בתקנון הבית של האולם. סעיף 5.2 אוסר לקנות כרטיסים לשם מכירה חוזרת ואוסר למכור כרטיסים, וקובע שכרטיס כזה נחסם ברגע שהדבר נודע, בלי זכות להחזר.

שוק המשנה של מינכן טיקט

זה הערוץ הפנימי של החנות. הוא נפתח רק להופעות שהמפיק אישר. הקונה משלם עמלת שירות, והמוכר מקבל את מחיר הכרטיס המקורי. קנייה כזו לא ניתנת לביטול או להחזרה. מחוץ לערוץ הזה, תנאי מינכן טיקט מגבילים מכירה פרטית למחיר המודפס ולעמלות מוכחות, ואוסרים אתרי מכירה פומבית ובורסות כרטיסים.

fanSALE של Eventim

בהופעה שנמכרת ב-Eventim, זה הערוץ שהמפיק מפנה אליו. במופע גדול בפארק נכתב במפורש למוכרים להשתמש בו בלבד. כרטיסי כיסא גלגלים ונכים מוחרגים ממנו.

כשהכול אזל: Anyseats

מי שמסתכל על הופעה שאזלה בשני הערוצים יכול לבדוק את Anyseats, מרקטפלייס יד שנייה ולא מוכר ראשי. המחיר שרואים כולל עמלות, והוא יכול להיות גבוה מהמחיר הנקוב, ולכן השוואה הוגנת היא מול מחיר הכרטיס המקורי ועמלות הרכישה שלו, ולא מול מודעה ישנה בקבוצת פייסבוק. הכרטיסים מגיעים בדרך כלל 24 עד 72 שעות לפני האירוע, לרוב כהעברה למובייל או כקובץ. אם הכניסה נדחית בגלל תקלה בכרטיס ואין פתרון בזמן, ערבות הקונה מחזירה 100% מהתשלום ועוד 100% בזיכוי, ובביטול מוחלט של ההופעה מקבלים החזר מלא.

שני דברים נשארים על הקונה. הזמנה מאושרת היא סופית, כולל מחלה או שינוי בטיסה. והערבות מחזירה כסף, היא לא מחזירה את הערב ולא מחייבת את האולם.

איפה לשבת או לעמוד באולימפיהאלה?

לרוב הישראלים הבחירה הטובה היא Mittelrang באמצע הצד הארוך. יושבים מעל הראשים, עדיין קרובים, ולא צריכים להגיע מוקדם כדי לתפוס מקום. מי שבא בשביל האנרגיה יבחר עמידה על הרחבה, וישלם על זה בשעות על הרגליים.

איך קוראים את מפת האולם

האולם מחולק ל-22 מגזרים באותיות A עד W, בלי I, סביב הרחבה. הספרה שאחרי האות מספרת את הטבעת: 1-2 הם Unterrang, 3-4 הם Mittelrang ו-5-6 הם Oberrang. בלוק D2 נמצא אפוא בטבעת התחתונה, ובלוק D6 בטבעת העליונה ביותר באותו מגזר. אמצע הצדדים הארוכים הם מגזרים E עד G בצד אחד ו-Q עד S בצד השני, ובמגזרים E עד G יושבים גם מושבי ה-Premium של האולם.

פרט שלא רואים במבט ראשון: בלוקים 5 ו-6 קיימים רק במגזרים B עד J. בצד הנגדי של האולם הטבעת נגמרת בבלוק 4, ולכן Mittelrang שם הוא השורה העליונה.

עמידה או ישיבה על הרחבה

הרחבה משתנה לפי המופע. בהופעות פופ ורוק של אוליביה רודריגו (Olivia Rodrigo) או ג'ונגל (Jungle) היא נמכרת כ-Arena Stehplatz, כלומר עמידה. אצל אנדרה רייה (André Rieu) ואנדראה בוצ'לי (Andrea Bocelli) יש עליה כיסאות, Arena Sitzplatz. לעיתים נמכר גם Umgriff Stehplatz, כרטיס עמידה נפרד שלא מבטיח קרבה לבמה.

מה יש בפועל בשוק המשנה

ספרנו 637 רישומים חיים ב-13 הופעות באולם: 40% ב-Unterrang, 29% ב-Mittelrang, 20% ב-Oberrang ורק כ-6% בעמידה על הרחבה. המשמעות היא שעמידה ביד שנייה היא הסחורה הנדירה ביותר באולם, ומי שרוצה אותה צריך לקנות כבר במכירה הראשונה ולא לחכות שתופיע ב-Anyseats בשבוע של ההופעה.

מאילו בלוקים עדיף להתרחק?

מתרחקים מהבלוקים הצמודים לבמה ומרישום בלי מספר בלוק. מפת האולם לא מסמנת במה, כי מיקומה נקבע לפי המופע, ולכן אין רשימה קבועה של מושבים גרועים. מה שיש הוא היגיון גיאומטרי שעובד בכל הופעה עם במה בקצה.

ארבעת האזורים הבעייתיים

• מגזרים ראשונים ליד הבמה: זווית צד חדה. שומעים מצוין ורואים רק חלק מהבמה, וזו הפשרה של מי שמחפש קרבה.
• קצות האליפסה: המגזרים L ו-M בקצה אחד, W ו-A בקצה השני. קצה אחד עלול להיות מאחורי הבמה או בצידה, והשני הוא הרחוק ביותר.
• בלוקים 5-6: מתאימים למי שבא לשמוע ומסתפק במסכים. אין בעיה לשבת שם, פשוט לא כדאי לשלם עליהם פרמיה.
• כל מה שדורש מדרגות, אם יש קושי בהליכה: הכניסה לאולם היא במפלס 4, ורק הוא ברמת הקרקע. מי שמתקשה בהליכה יזמין דרך שירות הנגישות של מינכן טיקט.

מלכודות ברישום יד שנייה

בבדיקת הרישומים חזרו שתי תופעות. שורות רבות מופיעות כ-Row TBC, כלומר השורה נחשפת רק במסירה, ובחלק מהרישומים כתוב שם הטבעת בלבד, בלי בלוק. קונים אז טבעת ולא מקום. כדאי להעדיף רישום עם בלוק מפורש, גם אם הוא יקר מעט, כי ב-Unterrang ההבדל בין מרכז הצד הארוך לקצה האליפסה הוא ההבדל בין מבט ישר על הבמה לבין זווית חלקית.

שני אולמות בשם דומה

יש גם Olympiahalle באינסברוק, והיא מופיעה באותן רשימות אירועים. זו טעות יקרה. ובמינכן עצמה עומדים זה ליד זה האולם הגדול, האולם הקטן Kleine Olympiahalle והאצטדיון האולימפי. בודקים את שם האולם ואת העיר על הכרטיס לפני התשלום.

מה מותר להכניס להופעה?

טלפון, ארנק ומפתחות בתיק קטן עד גודל A4, וזה בערך הכול. תקנון הבית וכללי המפיקים מצטברים, והמפיק רשאי להחמיר. ההופעות של Live Nation באולם אוסרות תרמילים ותיקים מעל A4, ויש בדיקת גוף לכל צופה.

נשאר במלון

• תרמיל, מזוודה, עגלת ילדים, קסדה ומטרייה.
• בקבוקים, פחיות, אוכל, ודאודורנט, בושם או ספריי לשיער.
• מצלמה מקצועית, GoPro, טאבלט ומקל סלפי.
• חגורת ניטים, שרשרת לארנק, מצביע לייזר ומגאפון.

תקנון הבית מתיר עד 0.5 ליטר שתייה לא אלכוהולית בפלסטיק או בקרטון, אבל ההנחיה הכללית של האולם היא שאוכל ושתייה לא נכנסים, ומפיקים כמו Live Nation אוסרים בקבוקים. אל תסתמכו על זה. להגיע עם מזוודה מהשדה ישר להופעה היא טעות נפוצה, כי מזוודה לא עוברת את הכניסה.

חולצות, שלטים ודגלים

התקנון אוסר פריטים שמשמשים להבעת עמדה, כולל ביגוד, וכן תעמולה פוליטית. דגל מותר רק על מקל עץ עד מטר אחד, ושלט מוגבל לשטח של מטר רבוע. ישראלים שמתכננים להגיע עם סמל או סיסמה צריכים לקחת בחשבון שהמאבטח בכניסה הוא שמחליט, ושסירוב מסתיים בלי החזר על הכרטיס.

כשאתם כבר בפנים

יוצאים החוצה, הכרטיס מת. יציאה מהאולם מבטלת את תוקף הכרטיס, אלא אם קיבלתם כרטיס חזרה מיוחד או שאתם באזור המעשנים המגודר. עישון, כולל סיגריה אלקטרונית, אסור בתוך האולם.

קיוסקים נמצאים במפלסים 3 ו-4, ושם גם המלתחות. אוכל, שתייה ומלתחה משולמים בכרטיס בלבד, בלי מזומן ובלי American Express, אז מי שמחזיק רק אמריקן אקספרס צריך להצטייד בוויזה או מאסטרקארד. על כוס רב פעמית יש פיקדון של 3 יורו שחוזר אוטומטית לאותו כרטיס בעמדות שליד בלוקים F ו-N, ואחרי ההופעה בכל קיוסק. סמוך לאולם פועלת מסעדת Coubertin, שפתוחה בימי הופעה לפני הכניסה. האולם נפתח בדרך כלל שעה וחצי עד שעתיים לפני תחילת המופע.

איך מגיעים מהמרכז וחוזרים אחרי ההופעה?

קו U3 מהמרכז ישירות לתחנת אולימפיה צנטרום (Olympiazentrum), ומשם כעשר דקות הליכה לפארק. ממרינפלאץ (Marienplatz) אלה שמונה תחנות בלי החלפה. מהתחנה המרכזית נוסעים ב-U2 עד שיידפלאץ (Scheidplatz) ומחליפים ל-U3 לשתי תחנות נוספות.

חלופות לתחנה הראשית

• חשמליות 20 ו-21: לתחנת אולימפיאפארק ווסט (Olympiapark West), וכחמש דקות הליכה. נוחות למי שישן סביב התחנה המרכזית.
• חשמלית 27 ואוטובוסים 177, 178: לתחנת פטואלרינג (Petuelring), שהיא גם התחנה הראשונה של U3 לכיוון המרכז.
• אוטובוס 173: עובר בין אולימפיה צנטרום, מרכז הקרח האולימפי ופטואלרינג.

אחרי ההדרן

עד כ-15 אלף איש יוצאים יחד. התחנה הקרובה מתמלאת ראשונה, ומי שלא ממהר יכול להישאר עוד כמה דקות או ללכת לחשמלית במקום לעמוד בתור ל-U3. בלילות חול הרכבת התחתית נעצרת בין 1 ל-4 בערך, ובלילות שישי ושבת היא פועלת ברציפות כל חצי שעה, כך שרק הופעה שמתארכת מאוד מחייבת מונית או אוטובוס לילה.

האם הכרטיס כולל נסיעה?

לא תמיד. בהופעות גדולות בפארק הכרטיס שימש גם כנסיעה הלוך ושוב, ובאחרות נדרשה הזמנה נוספת בחינם דרך מייל ממוכר הכרטיסים, ובלעדיה הכרטיס לא היה תקף בתחבורה. מי שקנה יד שנייה לא צריך להניח שהזכות עברה אליו, וכרטיס נסיעה רגיל הוא הפתרון הנכון במקרה הזה.

רכב

חניון Parkharfe מאפשר הזמנה מראש, אבל יציאה ממנו אחרי אירוע גדול אורכת לפי מפעיל הפארק עד שעה. מי שמגיע מחוץ לעיר עדיף שיחנה בחניון חנה וסע ויחבור לרכבת.

איפה לישון, ומה עם שבת ואוכל כשר?

ישנים ליד הפארק רק אם ההופעה בסוף טיול, ובמרכז אם מינכן היא היעד. המרכז רחוק בשמונה תחנות בלבד, ולכן אין סיבה לוותר עליו בשביל ערב אחד. מלון ליד הפארק משתלם כשהטיסה בבוקר למחרת לא לוחצת, או כששומרים שבת.

ליד האולם

מלון Leonardo Royal Hotel Munich ברחוב Moosacher Straße צמוד לפארק, ו-MEININGER Hotel Munich Olympiapark נמצא כשבע דקות הליכה ממנו. Leonardo Hotel Munich City Olympiapark רחוק כקילומטר, עם תחנת חשמלית ואוטובוס ליד הכניסה.

שבת

הופעות בשישי בערב ובשבת הן חלק קבוע מלוח האולם, ושעת ההתחלה הטיפוסית היא סביב 20:00. לשומרי שבת שתי הבעיות הן הנסיעה והטלפון: כרטיס אפליקציה דורש מכשיר פעיל בכניסה. הפתרון המעשי הוא לבחור ערב חול או מוצאי שבת בחורף. הקהילה היהודית במינכן מפנה למלונות Hotel Admiral ו-Hilton Munich City כקרובים לבתי הכנסת, והם קרובים למרכז ולא לאולם.

כשרות

בתוך האולם אין מסעדה כשרה, ואוכל מבחוץ לא נכנס. מסעדת איינשטיין (Einstein) בכיכר סנט יאקובס (St.-Jakobs-Platz) היא המסעדה הכשרה היחידה בעיר, בפיקוח הרבנות המקומית, והיא קרובה למרינפלאץ ול-U3. אוכלים שם לפני הנסיעה, ולא מאחרים לפתיחת הדלתות.

טיסה ותכנון

כרטיסים של מרקטפלייס מגיעים לעיתים רק יומיים עד שלושה לפני האירוע, ולכן נוחתים לפחות יום לפני ההופעה דרך השוואת הטיסות ב-Skyscanner. אם הטיול כולל גם כדורגל, ריכזנו את כל העיר בנפרד: כרטיסים למשחקים והופעות במינכן. ורוצים גם מבט על הצד השני של העיר? פרסמנו בנפרד: סיור באליאנץ ארנה.

הצעד הבא: פתחו את עמוד ההופעה באתר אולימפיאפארק, זהו את המוכר, והתקינו את האפליקציה שלו עוד לפני שמזינים פרטי כרטיס אשראי.

שאלות נפוצות