סיור בסטמפורד ברידג': איזה כרטיס לקנות ומה רואים בפנים

האצטדיון נסגר למבקרים בימי משחק בית ובחלק מהימים שלפניהם, ולכן התאריך חשוב יותר מבחירת המוכר. מי שקובע את הסיור לפני שראה את לוח המשחקים לוקח סיכון אמיתי, במיוחד בסוף שבוע.

הצלבנו את לוח הסיורים של המועדון מול תיאורי המוכרים, ומצאנו פער אחד שמשנה תכנון למשפחות: עגלה לא עוברת את המסלול בלי סחיבה ביד, גם אם המוצר מוצג אחרת.

איזה כרטיס לקנות לסיור בסטמפורד ברידג'?

הכרטיס שמתאים לרוב האנשים הוא סיור הסטנדרט (Stadium Tour) עם כניסה למוזיאון. הוא היחיד שיוצא כל כ-20 דקות במהלך היום, ולכן הוא גם הכי קל לשיבוץ בין שאר התוכניות בלונדון. כל השאר מיועד לקהל מצומצם יותר.

סיור הסטנדרט: הבחירה לרוב המטיילים

מקבלים שעה של סיור מודרך באנגלית, כניסה למוזיאון ושרוך מזכרת של המועדון. Chelsea FC Stadium Tour & Museum Entry Tickets מתאים למי שהתאריך שלו סגור: הוא כולל גם אפליקציה חינמית ב-10 שפות, אבל הכרטיס לא ניתן לביטול או לשינוי. Chelsea FC Stadium Tours and Museum הוא חלופה מאותה משפחה, ומי שעדיין מחכה לאישור טיסה ישווה מולו את תנאי הביטול לפני התשלום.

סיור Classic: לאוהדים שרוצים יותר היסטוריה

סיור Classic מתחיל במוזיאון ולא נגמר בו. חלק מהזמן הוא הדרכה בין פריטים ששחקנים לבשו במשחקים, כמו חולצות, נעליים וכפפות, ואחר כך ממשיכים לאותו מסלול של חדרי ההלבשה, חדר העיתונאים, המנהרה ושולי המגרש. הוא יוצא פעם ביום, אחר הצהריים, באנגלית בלבד, נמשך כ-90 דקות ומומלץ מגיל 12. Chelsea FC Museum and Stamford Bridge Classic Tour שווה לאוהד בוגר שמכיר את ההיסטוריה של המועדון ורוצה את הפריטים האלה מקרוב. למי שרק רוצה לראות את האצטדיון, התוספת לא מצדיקה את הקשיחות של יציאה אחת ביום.

VIP, שחקני עבר ו-VR

המועדון מוכר בעצמו עוד כמה מסלולים מצומצמים: סיור פרטי VIP עם ארוחה ב-Frankie's, סיור Legends עם שחקן עבר כמו קרי דיקסון (Kerry Dixon), סיור WSL במהדורה מוגבלת על קבוצת הנשים, וחוויית VR בשם Mission: Into The Blue. ל-Legends ול-WSL יש מעט תאריכים, כך שמי שרוצה אותם בונה את הטיול סביבם ולא להפך.

מה רואים בפנים במסלול הסיור?

המסלול הקבוע כולל את חדרי ההלבשה, חדר העיתונאים, מנהרת השחקנים ושולי המגרש, והמוזיאון נוסף לפניו או אחריו. סטמפורד ברידג' הוא אצטדיון פעיל, ולכן הסדר והתחנות יכולים להשתנות לפי עבודות ואירועים באותו יום. הדשא עצמו לא חלק מהסיור.

התחנות שחוזרות בסיור

• היציע: פתיחה וקבלת פנים, לרוב בצד של יציע מת'יו הארדינג (Matthew Harding Stand).
• חדר העיתונאים: החדר של מסיבות העיתונאים, כולל הכיסא של המאמן. הוא פשוט יותר ממה שנראה בטלוויזיה.
• חדרי ההלבשה: חדר הבית הוא הרגע שרוב האוהדים באים בשבילו. אורחים מספרים גם על חדר החוץ, עם חולצות של אורחים מפורסמים שפקדו את המגרש.
• המנהרה ושולי המגרש: יוצאים דרך מנהרת השחקנים ומגיעים לאזור הספסלים, שם אפשר לשבת כמו המחליפים.

מה לא רואים

הסיור לא נכנס לאזורי האירוח, לחדר הישיבות של הדירקטוריון או למועדון השחקנים, ומתרכז בעיקר בצד של היציע המזרחי. אוהד שמצפה לסיור מקיף של כל האצטדיון יישאר עם תחושה של מסלול קצר וצפוף, בעיקר כשהקבוצה שלפניו מעכבת את התנועה.

המוזיאון: לא חובה לרוץ

המוזיאון של צ'לסי מציג את הגביעים, החולצות ואת סיפור המועדון לאורך יותר ממאה שנה, עם תצוגות מולטימדיה ב-12 שפות ועמדות צילום על מסך ירוק. הוא לא ענק. אפשר להיכנס לפני הסיור או אחריו ולהישאר כמה שרוצים, וזה הופך אותו לדרך טובה לנצל חצי שעה של המתנה.

מתי הסיור לא פועל בגלל משחקים?

אין סיורים רגילים בימי משחק בית של צ'לסי, והאתר נסגר גם בחלק מהימים שלפני משחק, בעיקר לקראת משחקים אירופיים. נוסף על כך הוא סגור בחג המולד וביום שאחריו, וחלק מהמוכרים מציינים גם את 24 בדצמבר.

בדקנו חודש שלם בלוח הסיורים של המועדון: שלוש שבתות ויום רביעי אחד נשארו בלי אף סיור. זה הפער שתופס מטיילים ישראלים, כי טיול סוף שבוע ללונדון נבנה סביב שישי ושבת בדיוק כשהמועדון מתכונן למשחק בית או מארח אותו. שבת היא היום הכי פחות בטוח בשבוע.

הסדר הנכון של ההזמנה

• קודם פותחים את לוח המשחקים של צ'לסי ובודקים אם יש משחק בית בסביבת התאריך.
• אחר כך בודקים שהתאריך פתוח בלוח הסיורים של המועדון.
• רק אז קונים, ובמשחקי פרמייר ליג ממתינים אם אפשר לקביעת מועד הטלוויזיה.

הפרמייר ליג מזיזה משחקים לפי שידורי הטלוויזיה, ומשחק שעבר משבת לראשון יכול לסגור יום שנראה פנוי שבועות קודם. מי שקנה כרטיס שאי אפשר לשנות כמו זה של Headout מסתמך על החזר רק במקרה שהסיור עצמו בוטל, ולכן בתאריך קרוב למשחק עדיף לקנות מאוחר ככל האפשר.

בימי משחק נבחרים נמכר לעתים סיור מקוצר (Matchday Mini Tour) עם מסלול מצומצם. הוא נחמד למי שכבר מגיע למשחק, אבל לא תחליף לסיור הרגיל. מי שרוצה גם לראות משחק וגם לעשות סיור יקבע אותם בימים נפרדים, ופרסמנו בנפרד: כרטיסים לצ'לסי: איך קונים ומה חשוב לבדוק לפני.

כמה זמן לוקח הביקור ואיך מתכננים את היום?

מתכננים כשעתיים בשטח: שעה לסיור הסטנדרט, והיתר למוזיאון, לחנות ולהתארגנות. סיור Classic נמשך כ-90 דקות וכולל בתוכו חלק מהמוזיאון, אז הוא לוקח זמן דומה. שעה וחצי זה קצר מדי.

הטיפים שחוזרים אצל מי שכבר היה

• מגיעים חצי שעה לפני הסיור. גם המוכרים וגם המבקרים ממליצים על כך, והזמן הזה מתאים בדיוק למוזיאון. מי שמשאיר אותו לסוף עלול ללכת חזרה מהחנות.
• בוחרים בוקר של יום חול. קבוצה בסיור יכולה להגיע לכ-40 איש, ובבוקר של יום חול היא בדרך כלל קטנה יותר.
• מחליטים מראש לגבי התמונה עם הגביע. בתחילת הסיור ובמהלכו מציעים צילום בתשלום, והוא לא כלול בכרטיס. תמונה עם גביע העולם למועדונים ועם הגביעים האירופיים נמכרת בנפרד גם בסיור Classic.
• מקיפים את האצטדיון לפני הכניסה. הדרך לכניסת הסיורים עוברת ליד קיר יציע השד והפסל של פיטר אוסגוד (Peter Osgood), נקודת צילום חינמית שרוב האוהדים רוצים ממילא.

הסיור עצמו מתנהל בעמידה והליכה לאורך רוב הזמן, גם אם יש בו כמה רגעי ישיבה ביציע ובספסלים. נעליים נוחות יעשו יותר מכל ציוד אחר, ובחורף הלונדוני כדאי להוסיף שכבה לשולי המגרש ולחלקים הפתוחים של היציעים.

איך מגיעים לסטמפורד ברידג' ולכניסה הנכונה?

הדרך הפשוטה היא רכבת תחתית בקו District לתחנת פולהאם ברודווי (Fulham Broadway), ומשם כחמש דקות הליכה. האצטדיון נמצא ברחוב Fulham Road, מיקוד SW6 1HS.

הטיפ שחוזר אצל המקומיים: קו Wimbledon

קו District מתפצל מערבה לאחר תחנת ארלס קורט (Earl's Court), ורק הרכבות לכיוון Wimbledon עוצרות בפולהאם ברודווי. בודקים את היעד על הרציף. מי שעולה בלי לשים לב על רכבת ל-Richmond או ל-Ealing Broadway מוצא את עצמו בכיוון אחר ומאחר לסיור שיש לו שעה קבועה.

חלופות לתחנה הקרובה

• ווסט ברומפטון (West Brompton): תחנת District ורכבת עילית, כ-15 דקות הליכה.
• אימפריאל וורף (Imperial Wharf): רכבת עילית, טובה למי שמגיע מדרום הנהר.
• אוטובוסים 14, 211 ו-414 עוברים ברחוב Fulham Road.

איפה נכנסים

כניסת הסיורים לא נמצאת בחזית של הרחוב. דלפק הכרטיסים נמצא בכניסת Tour & Museum בחלק האחורי של המתחם, ליד יציע מת'יו הארדינג, ומי שמגיע בדיוק לשעת הסיור עלול לבזבז את הדקות האחרונות בחיפוש אחריה. מפת המתחם תחסוך את זה.

מי שנוחת בהית'רו נוסע בקו Piccadilly עד ארלס קורט, ומחליף שם לרכבת District לכיוון Wimbledon. טיסות ישירות מתל אביב ללונדון נוחתות גם בשדות אחרים, ומהם כדאי לחשב את הזמן עד הסיור עם מרווח. מי שמגיע באותו בוקר יעדיף שעה מאוחרת יותר, אחרת עיכוב אחד מפיל כרטיס שאי אפשר להחזיר.

האם הסיור מתאים לילדים ולעגלות?

הסיור מתאים לילדים שאוהבים כדורגל ומסוגלים לעמוד שעה ולהקשיב לאנגלית, אבל לא לתינוקות בעגלה. לדעתנו הגיל שבו הביקור באמת נותן משהו מתחיל בסביבות 7-8. ילדים קטנים יותר מתקבלים בברכה, פשוט ייהנו בעיקר מהשוליים ומהמוזיאון.

עגלה? היא נסחבת ביד

במסלול יש כמה גרמי מדרגות, והמועדון כותב במפורש שעגלה תיסחב ביד. Headout מציג את המוצר כמתאים לעגלות ולכיסאות גלגלים, ולכן משפחה שסומכת על התיאור הזה תגיע לא מוכנה. עדיף מנשא או עגלה קלה שמתקפלת. משתמשי כיסא גלגלים מתאמים מראש עם צוות הסיורים בטלפון 0371 811 1955 או במייל [email protected], כדי שיוכלו להכין עבורם את המסלול המתאים. בתחנת פולהאם ברודווי יש מעליות.

שפה וגיל

מוביל הסיור מדבר אנגלית בלבד, ובסיור Classic זה חד משמעי. ילד שלא מבין אנגלית יישען על ההורים או על ההתרגשות, ולכן משפחות יעדיפו את סיור הסטנדרט: הוא קצר יותר, המוזיאון עושה הרבה מהעבודה במקומו, ועמדות הצילום על המסך הירוק הן בדרך כלל החלק שהילדים זוכרים.

ילדים מתחת לגיל 16 חייבים ליווי של מבוגר. בקופת המועדון יש תעריף נפרד לגילי 5 עד 15, ומתחת לגיל 5 לא משלמים. מי שמזמין אצל מוכר חיצוני רואה את סוגי הכרטיסים לפני התשלום.

האם הסיור שווה לאוהדים של קבוצות אחרות?

אוהד של קבוצה אחרת יקבל כאן סיור טוב בצד האחורי של אצטדיון פרמייר ליג, אבל לא חוויה שתצדיק ויתור על משחק חי. הסיפור כולו של צ'לסי, והמוזיאון בנוי סביב הגביעים שלה. זה לא פגם, פשוט מה שקונים.

מי שביקר ומזוהה עם קבוצה אנגלית אחרת מספר על הקנטה בחיוך מצד מוביל הסיור, ועל כך שהסיור משרת אוהדי צ'לסי הרבה יותר מאשר קהל ניטרלי. החלק שעובד לכולם הוא המנהרה, חדר ההלבשה וחדר העיתונאים, כי אלה מקומות שרואים בטלוויזיה כל שבוע. היציע המזרחי הישן, לעומת זאת, לא יתחרה באצטדיונים החדשים של לונדון.

מה עדיף למי שאין לו קשר לצ'לסי

העמדה שלנו ברורה: יש לכם בוקר פנוי ואתם אוהבים כדורגל, אז הסיור שווה, בעיקר בחורף כשהמשחקים בעיר צפופים ואין עוד הרבה לעשות במערב לונדון בשעות הללו. יש לכם ערב אחד בעיר וכסף לבילוי ספורטיבי אחד, אז משחק חי ינצח כל סיור, וריכזנו בנפרד כרטיסים למשחקים והופעות בלונדון. מי שמעדיף קבוצה אחרת בעיר ימצא גם כרטיסים לארסנל וכרטיסים לטוטנהאם.

השאלה הנכונה לפני הקנייה היא לא כמה הסיור שווה בכלל, אלא מה עוד רציתם לעשות באותן שעתיים. מי שאוסף אצטדיונים באירופה ומשווה חוויות, יכול להעמיד את זה מול סיור בסנטיאגו ברנבאו, שגדול הרבה יותר.

הצעד הבא פשוט: פותחים את לוח המשחקים של צ'לסי, מסמנים שני תאריכים בלי משחק בית סמוך, ובוחרים שעת בוקר של יום חול. אחר כך משווים את המחיר החי בטבלה ומזמינים את הכרטיס שמתאים לגמישות שלכם.

שאלות נפוצות