סיור בפטקו פארק: איזה כרטיס לקנות ומה רואים בפנים

הסיור יוצא משער הגאסלמפ, בפינה שבין רובע הבילויים של מרכז העיר לבין המגרש, ולכן קל לשלב אותו בבוקר או בצהריים של יום טיול בסן דייגו. השווינו את משך הסיור כפי שהוא מופיע אצל חמישה משווקים שונים, והטווח עקבי: 75 עד 90 דקות, רובן בהליכה ובחלקן תחת שמש פתוחה.

איזה סיור בפטקו פארק כדאי להזמין?

לרוב המטיילים הישראלים הבחירה הנכונה היא הסיור הרגיל מאחורי הקלעים, ביום שבו אין משחק. זה הסיור שעובר בכל התחנות המרכזיות, בקצב נוח ובקבוצה שבה אפשר לשאול שאלות. את הכרטיס אפשר להזמין מראש כאן: סיור באצטדיון פטקו פארק של סן דייגו פאדרס, עם תאריך ושעה קבועים ובלי לעמוד בתור בקופה.

שלוש דרכים לראות את פטקו פארק מבפנים

• הסיור הרגיל: כ-80 דקות, מתקיים בימים בלי משחק ובחלק מימי המשחק. הבחירה הבסיסית לכל מי שרוצה לראות את המתקן.
• סיור לפני משחק (Pregame): סיור ארוך יותר, כ-90 דקות, שהקבוצה מוכרת בימי משחק ומשלב כניסה מוקדמת למגרש. מתאים רק למי שכבר מחזיק כרטיס למשחק באותו ערב.
• משחק בלי סיור: כרטיס למשחק מכניס לטריבונות, לטיילת ולמתחמי האוכל, אבל לא לתא העיתונאים, לסוויטות ולדאגאאוט.

למה לא לחכות לקופה במקום

כרטיסים לסיור נמכרים בקופה כחצי שעה לפני כל סבב, לפי סדר הגעה. קבוצה מלאה פירושה שהמשבצת הבאה. מי שמגיע מסן דייגו לכמה ימים בלבד, או משלב את הסיור עם נסיעה ללה חויה או לטיחואנה, לא רוצה לגלות בעשר בבוקר שהסבב מלא, ולכן הזמנה מראש של סיור פטקו פארק סוגרת את העניין מראש ומשאירה זמן לשאר היום.

למי הסיור פחות מתאים

מי שבא לחוויית בייסבול ולא למבנה עצמו יקבל יותר מערב משחק. עשרים דקות של הסבר על תא העיתונאים לא יחליפו את האווירה של אלפי אוהדים בטריבונה.

מה רואים בסיור בפטקו פארק: המסלול תחנה אחר תחנה

המסלול עובר בשבע תחנות עיקריות: פסלי הכבוד בחוץ, תא העיתונאים, הסוויטות ומועדון הפרימיום, הדאגאאוט, בניין ווסטרן מטאל סאפליי, נקודות התצפית על העיר והמפרץ, והיכל התהילה של ספורט סן דייגו. הסדר משתנה מסבב לסבב. התחנות כפופות לזמינות האזורים באותו יום.

תא העיתונאים ושורת הכתבים

מכאן רואים את המגרש כפי שהשדרנים רואים אותו. בטרקלין העיתונאים יש מזכרות של ג'רי קולמן, הקול האגדי של הפאדרס, ותגי עיתונאים לאורך השנים. זו התחנה שאוהדי ספורט מצלמים הכי הרבה.

סוויטות ומועדון הפרימיום מאחורי צלחת הבסיס

הסיור נכנס לאזורי הישיבה היקרים ביותר במגרש, כולל מועדון מאחורי צלחת הבסיס וסוויטות פרטיות. למי שלא יקנה אף פעם כרטיס בטווח המחירים הזה, זו ההזדמנות לשבת שם.

הדאגאאוט

יורדים לגובה המגרש, לספסל שבו יושבים השחקנים, כולל אזור טלפון הבולפן. הדריכה על הדשא עצמו אינה מובטחת, ובימים שבהם מכינים את המגרש למשחק הבא הדאגאאוט לפעמים נשמט מהמסלול.

בניין ווסטרן מטאל סאפליי

הבניין ההיסטורי מ-1909 נשמר כשבנו את האצטדיון, והקיר שלו הוא חלק מעמוד הפאול השמאלי. הסיור נכנס לחללים הפנימיים ועולה לגג, שממנו הנוף על המגרש, על קו הרקיע של מרכז העיר ועל גשר קורונדו פתוח לגמרי.

היכל התהילה בסוף המסלול

הסיור מסתיים בהיכל התהילה של ברייטברד (Breitbard Hall of Fame), ליד נקודת היציאה. הקיר שמוקדש לשחקני הפאדרס בהיכל התהילה של קופרסטאון פתוח לצפייה עוד לפני שהסיור יוצא, כך שמי שמגיע מוקדם לא מבזבז את זמן ההמתנה.

כמה זמן לוקח הסיור ומתי הכי כדאי להגיע?

הסיור עצמו נמשך כ-80 דקות, וכדאי לתכנן כשעתיים במתחם כולל הגעה, צ'ק אין ויציאה. רוב הזמן הוא הליכה, חלק לא מבוטל בחוץ.

בוקר או אחר הצהריים

הטיפ שחוזר אצל מי שעשה את הסיור יותר מפעם אחת: הסבבים של הבוקר מלאים בהרבה. סבב של עשר בבוקר יצא עם כ-25 משתתפים, וסבב של שתיים בצהריים באותו יום יצא עם שלושה בלבד. קבוצה קטנה פירושה יותר זמן בכל תחנה, יותר שאלות למוביל הסיור ולפעמים מעלית במקום מדרגות. לכן ההמלצה שלנו היא לבחור משבצת של אחר הצהריים כשהלוח מאפשר.

מה להביא

• מים בבקבוק פלסטיק סגור: מותר להכניס, והשמש בגגות ובטיילות חזקה גם בחורף.
• קרם הגנה וכובע: בניין ווסטרן מטאל והטיילות העליונות חשופים לגמרי.
• נעליים נוחות: בקבוצות גדולות עולים ויורדים בעיקר במדרגות.
• חטיף קטן: ביום בלי משחק דוכני האוכל במתחם סגורים, ואין בסיור זמן לקנות אוכל.

להגיע עשר דקות לפני

מגיעים לשער כעשר דקות לפני שעת הסבב, עוברים צ'ק אין ומחכים ליד חנות הקבוצה. עשר דקות מספיקות.

שילוב עם רובע הגאסלמפ

הסיור מסתיים כמה צעדים מרובע הגאסלמפ, עם המסעדות והברים שלו, ולכן הכי נוח לתכנן אחריו ארוחת צהריים או הליכה ברובע ולא נסיעה ישר לחוף. כך גם נמנעים מלחזור לחניון בשעות העומס של אחר הצהריים במרכז העיר.

מה משתנה בסיור בימי משחק?

בימי משחק חלק מהאזורים נסגרים לשימוש הקבוצה, והמסלול מתקצר בהתאם. הסיור הרגיל מתקיים בכל הימים שבהם אין משחק ורק בחלק מימי המשחק.

מה מאבדים ביום משחק

ביום משחק הצוות מכין את המגרש, את המלתחות ואת אזורי התקשורת לערב, ולכן תחנות כמו הדאגאאוט ותא העיתונאים עלולות לצאת מהמסלול. אימון חבטות לפני המשחק אינו מובטח. אפשר לראות מאמנים או שחקנים במעברים, אבל הם לא עוצרים לשיחה ולא חותמים.

מה מרוויחים ביום משחק

הסיור לפני משחק שהקבוצה מוכרת בימי משחק כולל כניסה מוקדמת למגרש, וזה היתרון היחיד שלו. הוא שווה רק למי שכבר יושב במשחק באותו ערב ורוצה להגיע מוקדם ממילא.

העמדה שלנו

מי שיש לו יום פנוי בלי משחק בסן דייגו צריך להזמין את הסיור דווקא בו. רואים יותר תחנות, הקבוצה רגועה יותר והחניה במרכז העיר זולה ופנויה יותר. את המשחק עצמו עדיף לקנות בנפרד, ופירטנו בנפרד את כל האפשרויות: כרטיסים לסן דייגו פאדרס.

אירועים שאינם בייסבול

פטקו פארק מארח גם הופעות ואירועים אחרים, ובימים שאחרי אירוע כזה המגרש יכול להיראות אחרת לגמרי, למשל מכוסה בעפר אחרי תחרות מוטוקרוס. למי שחשוב לו לצלם את הדשא הירוק כדאי לבדוק את לוח האירועים של האצטדיון לפני שבוחרים תאריך לסיור.

איך מגיעים לפטקו פארק ואיפה נפגשים לסיור?

נקודת המפגש היא שער הגאסלמפ, משמאל לחנות הקבוצה בפינת רחוב K ושדרת טוני גווין, כשעומדים מול האצטדיון. הכי פשוט להזין בניווט את הכתובת של חנות הקבוצה ולהגיע אליה.

בטרולי

הטרולי של סן דייגו עוצר ממש ליד האצטדיון. תחנת גאסלמפ קוורטר נמצאת במרחק הליכה של דקות ספורות מהשער, וגם מרכז התחבורה 12th & Imperial קרוב. למי שמתאכסן במרכז העיר או ליד המפרץ זו הדרך הנוחה ביותר.

ברכב

החניון הקרוב ביותר הוא חניון 6th & K, ויש חניונים זולים יותר כמה רחובות צפונה. הקבוצה לא מתקפת חניה למשתתפי הסיור, כך שהחניה על חשבונכם. בימים בלי משחק מוצאים מקום בקלות; ביום משחק המחירים קופצים והתנועה איטית.

מהשדה ומהמלונות

נמל התעופה של סן דייגו קרוב מאוד למרכז העיר, ונסיעה במונית או ברכב שיתופי משם לאצטדיון קצרה. מלון במרכז העיר או ברובע הגאסלמפ מאפשר להגיע ברגל, וזה בדיוק היתרון של פטקו פארק על פני אצטדיונים אמריקאיים שבנויים מחוץ לעיר מוקפים בחניונים.

טיסות מישראל

אין טיסה ישירה מתל אביב לסן דייגו. המסלול הנפוץ הוא טיסה ללוס אנג'לס והמשך בנסיעה של כשעתיים וחצי דרומה, או טיסת המשך קצרה. מחירים ותאריכים בודקים ב-Skyscanner.

האם הסיור מתאים לילדים, לאוהדי קבוצות אחרות ולמי שלא מבין בבייסבול?

כן לשלושתם, עם הסתייגות אחת: ילדים קטנים יתעייפו מ-80 דקות של הליכה והסברים. לילדים מגיל בית ספר שאוהבים ספורט זו יציאה טובה.

ילדים

הסיור מתומחר עם הנחה לילדים, ותחנות כמו הדאגאאוט וגג בניין ווסטרן מטאל עובדות טוב גם על מי שלא מבין מה זה אינינג. הבעיה היא קצב: יש הרבה הסברים על היסטוריה של הקבוצה ועל שדרנים, ובקבוצה גדולה עולים במדרגות. מי שמגיע עם קטנים צריך לשמור זמן אחרי הסיור לכיכר גלאגר (Gallagher Square) הצמודה, עם מגרש המשחקים, הדשא ופסל טוני גווין. הכיכר לא נכללת בסיור, וזה בדיוק המקום לפרוק את האנרגיה שנצברה.

אוהדים של קבוצות אחרות

אפשר בלי שום בעיה להגיע לסיור עם חולצה של הדודג'רס, היאנקיז או מכבי תל אביב. אין בסיור אזורי אוהדים או הפרדה, וזה לא משחק. ובכל זאת, חולצת דודג'רס בסן דייגו תקבל כמה הערות עוקצניות מהמוביל, כי היריבות בין שתי הקבוצות מקליפורניה היא אמיתית.

מי שלא מבין בבייסבול

הסיור עוסק יותר באדריכלות, בהיסטוריה של העיר ובחוויית המבקר מאשר בחוקי המשחק. אנגלית ברמה בסיסית מספיקה כדי ליהנות.

נגישות

חלק מהמסלול עובר במדרגות כשהקבוצה גדולה. מי שצריך מעלית לאורך כל הדרך צריך לציין את זה בעת ההזמנה ולהעדיף משבצת של אחר הצהריים, שבה הקבוצות קטנות יותר.

לשלב את הסיור עם משחק או עם אצטדיונים נוספים?

השילוב הטוב ביותר הוא סיור ביום שקט ומשחק בערב אחר, כי כל אחד מהם נותן חוויה אחרת לגמרי. הסיור מראה את מה שהקהל לא רואה. המשחק מראה את מה שהסיור לא יכול.

סיור וגם משחק באותו טיול

מי שנמצא בסן דייגו בעונת הבייסבול, שנמשכת מהאביב עד תחילת הסתיו, יכול לראות משחק בערב ולהשאיר את הסיור ליום שבו הקבוצה משחקת בחוץ. בצורה הזו נמנעים מסגירת אזורים, מחניה יקרה ומעומס, ומקבלים את פטקו פארק בשתי הגרסאות שלו. איך קונים כרטיס למשחק, איזה אזור ישיבה מתאים ומה צריך לבדוק לפני: כרטיסים לסן דייגו פאדרס. ואת הסיור עצמו סוגרים מראש בקישור הזה: סיור מאחורי הקלעים בפטקו פארק.

טיול אצטדיונים בחוף המערבי

מי שממשיך צפונה יכול לבנות מסלול של כמה סיורים באותו טיול. בלוס אנג'לס: סיור בסופיי סטדיום. בסן פרנסיסקו: סיור באורקל פארק, אצטדיון בייסבול נוסף שבנוי על המים.

אם הטיול ממשיך מזרחה

מי שמגיע גם לחוף המזרחי יכול להשוות את פטקו פארק המודרני לשני הוותיקים של הבייסבול. כתבנו כאן על שניהם: סיור בפנוויי פארק וסיור ביאנקי סטדיום.

הצעד הבא: לבדוק את לוח המשחקים של הפאדרס בתאריכי הטיול, לסמן יום שבו הקבוצה לא משחקת בבית, ולהזמין לאותו יום משבצת של אחר הצהריים.

שאלות נפוצות