כרטיסים למשחקי אברטון בכדורגל: איך קונים ומה חשוב לבדוק לפני

המעבר להיל דיקינסון סטדיום (Hill Dickinson Stadium) על רציף ברמלי מור הגדיל את האצטדיון, אבל לא פתח את הקופה לקהל הרחב. המנויים העונתיים אזלו, יש רשימת המתנה, ומשחקי הבית נמכרים לפי סדר עדיפויות קבוע.

העמדה שלנו פשוטה: מי שיכול להיות גמיש בתאריך קונה Forever Blue+ ומזמין טיסה רק אחרי תוצאות ההגרלה. מי שכבר תקוע עם תאריך אחד צריך להבין מה הוא מקבל בשוק המשני, ומה הוא לא מקבל.

איך קונים כרטיס מהמועדון, שלב אחר שלב?

מהמועדון קונים בשלושה שלבים קבועים, וכל שלב דורש חברות בתשלום. זה לא תור פתוח. אתר אברטון מפרסם לכל משחק בית תאריך הגרלה ותאריך מכירה משלו, ותמיד באותו דפוס: הגרלה שנפתחת ביום שני, בערך ארבעה שבועות לפני המשחק, וחלון מכירה ביום שישי של אותו שבוע.

שלב 1: הגרלת Forever Blue+

חברי Forever Blue+ מגישים בקשה להגרלה של המשחק הספציפי. הזכייה אקראית, ולכן ותק או מהירות באצבע לא עוזרים כאן.

שלב 2: חלון Forever Blue

אם ההגרלה לא מכרה את הכול, מה שנשאר עובר ביום שישי לחברי Forever Blue, לפי סדר הגעה. גם חברי Forever Blue+ שלא נרשמו להגרלה יכולים לקנות בחלון הזה.

שלב 3: Official Resale

נמכר הכול בהגרלה? המועדון מכריז על סולד-אאוט ופותח את פלטפורמת ה-Official Resale לשני סוגי החברים, כולל מי שהפסיד בהגרלה. שם מוכרים מנויים עונתיים את המושב למשחק שלא יגיעו אליו, וזו הדרך הנקייה ביותר למשחק שאזל.

ומה עם מכירה כללית?

בלוח המכירות של הליגה אין שלב כזה. מכירה לכל אחד, אם היא קורית, שמורה בעיקר לסיבובים מוקדמים בגביעים מול קבוצות מליגות נמוכות, ולפעמים למשחקי סוף עונה שאין בהם על מה לשחק.

איזו חברות לקנות, Forever Blue או Forever Blue+?

ישראלי שבא למשחק מסוים צריך Forever Blue+, כי רק היא נותנת כרטיס כניסה להגרלה. שלוש רמות קיימות, ואחת מהן לא שווה כלום בהקשר של כרטיסים.

• Forever Blue Digital: חינם, נותנת הטבות ותגמולים. אי אפשר לשייך אליה כרטיס, ולכן היא לא פותחת שום דלת.
• Forever Blue: חלון המכירה השני, גישה ל-Official Resale, הנחה על סיור באצטדיון ורשימת ההמתנה למנוי עונתי.
• Forever Blue+: כל זה ועוד עדיפות ראשונה דרך ההגרלה.

הקיצור שרבים עושים הוא לקנות Forever Blue הזולה יותר. היא עובדת רק כשההגרלה לא מכרה הכול, ובמשחק שמתמלא בהגרלה נשארים עם הפלטפורמה לבדה.

שלושה דברים ששווה לדעת לפני התשלום

• החברות נקנית דרך חשבון Ticketmaster, בכרטיס אשראי, ומשויכת למספר אוהד אישי אחד.
• חבילות ג'וניור נשלחות גם לחו"ל, כך שהחברות לא מוגבלת לתושבי בריטניה.
• החברות עונתית ופגה בסוף מאי, בלי קשר ליום ההצטרפות. מי שמצטרף באביב משלם על עונה קצרה.

החברות לא מבטיחה כרטיס. זה הניסוח של המועדון עצמו, והיא נותנת רק עדיפות כל עוד יש מלאי, ולכן לזוג או למשפחה הקניה מסתבכת: כל נפש צריכה חברות ומספר אוהד משלה, ילדים כלולים, ואז אפשר לקנות יחד בעסקה אחת ולשייך כל כרטיס לחבר אחר.

אילו משחקים הכי קשים ומתי יש סיכוי אמיתי?

הדרבי מול ליברפול הוא הכרטיס הקשה ביותר בעיר, והוא גם מקבל כללים קשוחים יותר. המועדון מסווג אותו בקטגוריה A, פותח אותו לחברי Forever Blue+ בהגרלה, ודורש שהחברות תיקנה עד מועד סגור כמה ימים לפני פתיחת ההגרלה. מצטרפים ביום ההגרלה? מאוחר מדי.

בהגרלת הדרבי הותר כרטיס אחד לחבר, כניסה אחת לכל חברות, ובקשה משותפת של עד שישה אנשים, כשכולם חייבים לעמוד בתנאים. הבקשה הוגשה אונליין, בטלפון או בקופה שביציע הדרומי.

איפה הסיכוי גבוה יותר

• גביעים בסיבובים מוקדמים: הביקוש נמוך, ואלה גם המשחקים הזולים בעונה.
• משחקי ליגה מול קבוצות מאמצע הטבלה ומטה: כאן חלון יום שישי יכול להיות אמיתי.
• סוף עונה בלי מטרה: כשאין על מה לשחק, מלאי לפעמים נשאר.

איפה הוא נמוך

המשחקים מול הקבוצות הגדולות, שבהם גם חברי Forever Blue+ נשארים בלי כרטיס, ומשחקי סוף עונה שמשפיעים על הטבלה. למי שחייב דווקא משחק כזה ובתאריך קבוע, השוק המשני הוא בפועל האפשרות שנשארת: Anyseats מציג את המחיר הסופי כולל עמלות, ומול המשחק המבוקש שווה לראות אותו לפני שמחליטים אם התאריך הזה באמת שווה את המחיר ואת הסיכון.

אם המטרה היא אווירה בפרמייר ליג ולא דווקא אברטון, אפשר להשוות עם כרטיסים לליברפול, ועם כרטיסים למנצ'סטר סיטי במרחק נסיעה קצר ברכבת.

איפה לשבת בהיל דיקינסון סטדיום?

לאוהד שמגיע בשביל האווירה, היציע הדרומי התחתון הוא היעד; למי שבא עם ילדים, יציע המשפחות. האצטדיון בנוי כקערה, והיציע הדרומי הוא קיר בית תלול ורחב שהמועדון עצמו משווה לקיר הצהוב של דורטמונד. הרעש יושב שם.

המחירון מחולק לאזורים: מזרח ומערב, דרום עליון, דרום תחתון, צפון ויציע המשפחות, בשלוש קטגוריות מחיר A, B ו-C לפי המשחק. לא כל קבוצת גיל נמכרת בכל אזור, ובדרום התחתון יש רק מבוגר ונוער. מי שרוצה לבוא עם ילד קטן צריך לכוון לכתחילה ליציע המשפחות.

שלוש החלטות לפי סוג המטייל

• משחק ראשון באנגליה: מזרח או מערב. מבט מהצד על כל המגרש, והמסך הגדול של האווירה מולך בדרום.
• אוהד שרוצה לשיר: דרום תחתון, עם מושבי מעקה שאוהדים עומדים בהם כל המשחק. מי שרוצה לשבת, שיבחר אחרת.
• הורים: יציע המשפחות, עם תמחור נפרד לילדים עד גיל 11.

מה להימנע ממנו

אוהדי החוץ יושבים בפינה הצפון-מזרחית של היציע הצפוני, ולכן אוהד שקונה בשוק המשני ומעדיף להיות בין אוהדי אברטון צריך לעבור על מפת הבלוקים לפני שהוא משלם, כי כרטיס ליד אזור החוץ במשחק טעון הוא לא החוויה שבאתם בשבילה.

בעסקה בשוק מכירה חוזרת מקבלים אזור ולא בהכרח מושב מסוים, ו-Anyseats מאפשר להשוות בין האזורים לפני הרכישה.

מה ההבדל בין המועדון לשוק המכירה החוזרת?

המועדון מוכר לחבר כרטיס על שמו; שוק משני מוכר כרטיס של אדם אחר, וזה ההבדל שקובע את הסיכון. כדאי לקרוא את זה לאט. תקנון האצטדיון קובע שכרטיסים אינם ניתנים להעברה או למכירה בלי אישור המועדון, שסדרנים ומשטרה יכולים להחרים כרטיס שהוצע למכירה, ושהמועדון רשאי למנוע כניסה ולהרחיק מי שהפר את התנאים.

Anyseats: מה מקבלים

Anyseats הוא שוק מכירה חוזרת שהמחיר בו כולל עמלות, כך שהמספר בחיפוש הוא המספר בקופה. הכרטיסים מגיעים לרוב 24 עד 72 שעות לפני האירוע, והחברה מצהירה על החזר מלא ועוד סכום זהה כקרדיט אם הכרטיס לא הגיע או שנמנעה כניסה בגלל בעיה שלא נפתרה בזמן.

הצלבנו את השם מול רשימות האתרים הלא מורשים של אברטון ושל הפרמייר ליג. Anyseats לא מופיע באף אחת מהן, אבל היעדר מרשימה הוא לא אישור: זה לא ערוץ של המועדון, ואנחנו לא מוכרים כרטיסים ולא מבטיחים כניסה.

מי כן ברשימה

כאן מסתתרת טעות ישראלית נפוצה. חיפוש בעברית על כרטיסים לאברטון מציף דפים של SeatPick, ובאותה רשימה של המועדון מופיעים גם StubHub ו-Viagogo. הודעות אבטחה שפורסמו לאוהדים קבעו שהמועדון לא נושא באחריות כלפי מי שלא הוכנס בגלל כרטיס ממוכר לא מורשה.

מסלול הפרימיום

חבילות האירוח שאתר אברטון מפנה אליהן נמכרות דרך Seat Unique, ברמת מחיר גבוהה משמעותית. זה מסלול למי שחוגג אירוע ומוכן לשלם על מושב טוב, אוכל ומרחב, ולא פתרון זול למשחק שאזל.

השורה התחתונה: חברות ו-Official Resale הם הדרך הבטוחה. שוק משני מתאים רק למי שמקבל על עצמו את הסיכון מראש, ומחזיק תוכנית חלופית לאותו ערב.

מה חייבים לדעת לפני שמגיעים לשער?

הכרטיס דיגיטלי, והוא יושב בארנק של הטלפון. Apple Wallet או Google Wallet, ובלי סוללה אין כניסה. כל כרטיס נסרק בנפרד, גם כשכמה כרטיסים יושבים על מכשיר אחד, והמועדון מבקש להרחיק כרטיסי אשראי מהטלפון בזמן הסריקה.

כללים שתופסים ישראלים

• דגלים: דגלים, כרזות ופריטים ישראליים ופלסטיניים אסורים בכניסה עד להודעה חדשה. משאירים במלון.
• תיקים: עד גודל A4. תרמילים ומזוודות נשארים בחוץ, ובאצטדיון אין שמירת חפצים. הטרולי מהטיסה נשאר במלון.
• תשלום: האצטדיון ללא מזומן, רק כרטיס.
• ילדים: מתחת לגיל 14 נכנסים רק עם מבוגר מעל 18. בלי מלווה לא נכנסים.
• חיפושים: סריקת כרטיס, בדיקת תיקים וכלבי גישוש בקרוסלות.

מה חוזר אצל מי שהיה שם

השערים נפתחים שעתיים לפני הפתיחה, ורחבת Budweiser Plaza, שדרכה עוברים לכל הקרוסלות, נפתחת שלוש שעות לפני. הטיפ שחוזר אצל המקומיים הוא להגיע מוקדם, כי הבדיקות בקרוסלות לוקחות זמן, וההגעה ברבע השעה האחרון לפני השריקה היא הזמן הגרוע ביותר לעמוד בתור.

אלכוהול נמכר בקיוסקים, אבל המשטרה יכולה להורות על הפסקת המכירה בכל רגע. אוהדי אברטון יושבים ביציעי הבית, ולכן גם בלי כלל כתוב, חולצה של היריבה לא נכנסת למזוודה ליום הזה.

איך מגיעים ביום משחק?

רכבת או שאטל, לא רכב. היל דיקינסון סטדיום יושב על רציף בצפון מרכז העיר, אין בו חניה לקהל הכללי, ורחובות שלמים סביבו נסגרים ביום משחק, כך שגם מי ששכר רכב משאיר אותו רחוק.

רכבת

התחנה הקרובה היא סנדהילס (Sandhills) של Merseyrail, כ-15 דקות הליכה מהאצטדיון, עם מעלית. אחרי השריקה היא גם המקום הצפוף בעיר, ואוהדי החוץ קיבלו אזהרות מפורשות על עיכובים ועומס.

הטיפ של הקבועים הוא לוותר עליה בדרך חזרה. מורפילדס (Moorfields) דרך הכניסה מ-Old Hall Street פתוחה לפני ואחרי המשחק, ובאנק הול וג'יימס סטריט הן חלופות נוספות, כולן במרחק 25 עד 30 דקות הליכה.

שאטל

• 919: ממרכז העיר, מ-Commutation Row, כל 10 דקות בערך.
• 929: מתחנת האוטובוסים Liverpool ONE, בתדירות דומה.
• 939: מ-Bootle Strand, מתאים לחניה ועלייה לאוטובוס.
• 918: מקירקבי, לפי לוח זמנים.

השאטלים מתחילים לרוץ כשלוש שעות לפני הפתיחה וחוזרים אחרי המשחק, ומורידים בעיקר לאורך Great Howard Street ו-Derby Road.

ברגל

ממרכז העיר זו הליכה של כחצי שעה לאורך קו המים, ומי שישן בקרבת הרציפים יכול לוותר על תחבורה לגמרי ולעשות את כל הדרך ברגל עם הזרם של האוהדים.

איך בונים סוף שבוע בליברפול סביב הכרטיס?

קודם כרטיס, אחר כך טיסה ומלון. הסדר הזה נשמע מובן מאליו, אבל ההגרלה נסגרת רק כארבעה שבועות לפני המשחק, ומי שמזמין קודם בלי אפשרות ביטול מהמר על הטיסה.

הסדר שעובד

• בוחרים שני או שלושה משחקי בית אפשריים ולא אחד.
• קונים Forever Blue+ הרבה לפני, ומשאירים לכל אחד בקבוצה מספר אוהד משלו.
• נרשמים להגרלה של המשחק הראשון, וזוכים או עוברים לבא.
• רק אחרי מייל הזכייה מזמינים טיסה ומלון.

טיסה ושבת

נמל התעופה של מנצ'סטר הוא השער הנוח, עם רכבות ישירות לליברפול. שעות המשחקים בפרמייר ליג זזות בגלל שידורים, אז לא מסתמכים על שעה לפני שהיא סופית. ושומרי שבת צריכים לדעת עוד דבר: הכרטיס יושב בטלפון, ובאצטדיון משלמים רק בכרטיס, ולכן משחק בשבת דורש פתרון אמיתי מראש, או בחירה במשחק של ראשון או אמצע שבוע, כשהמרחק מהמלון הוא הליכה.

איפה לישון

אזור הרציפים וצפון מרכז העיר נותנים את הדרך הקצרה ביותר לאצטדיון, בעוד שמרכז העיר מוסיף מסעדות ובילוי ועדיין נשאר בטווח הליכה ארוכה או שאטל קצר. המלונות מתייקרים סביב משחקים, עוד סיבה להזמין עם ביטול חינם.

הצעד הבא: פותחים את לוח המכירות באתר אברטון, בוחרים את המשחק הקרוב שמתאים לחופשה, ורושמים ביומן את יום שני של ההגרלה עם שבוע מרווח לפניו לרכישת החברות. אם התאריך קבוע ואין גמישות, עוברים על האזורים והמחירים ב-Anyseats ושוקלים את הסיכון שתיארנו מול המחיר.

שאלות נפוצות