כרטיסים להופעות ב-Accor Arena: מה יש ואיך קונים

אקור ארנה (Accor Arena) הוא האולם הגדול של פריז, ברובע ה-12, עם עד 20,300 צופים בהופעה. מי שטס במיוחד מישראל קונה כאן שני דברים ביחד: כרטיס וערב שלם שלא חוזר על עצמו. לכן הסדר קובע יותר מהמחיר.

עברנו על עמודי ההופעות, על התקנון ועל שאלות הקהל של האולם, והשווינו ביניהם. המסקנה פשוטה: רוב התקלות של מטיילים נולדות בשלוש נקודות - ערוץ קנייה לא נכון, מזוודה שמגיעה ישר מהשדה ואיחור לאזור העמידה היקר.

איך קונים כרטיס להופעה באקור ארנה מישראל?

קונים בערוץ הראשוני, מיד כשהמכירה נפתחת. האולם מוכר בעצמו דרך האתר שלו ומציג רשימה קצרה של שותפים: Ticketmaster, Fnac/Francebillet, See Tickets, ואתר האמן או המפיק של אותה הופעה. כל מה שמחוץ לרשימה הזאת הוא שוק משני, גם אם האתר נראה מכובד ומופיע ראשון בחיפוש. הלוח מגוון מאוד: פופ ורוק בינלאומיים, ראפ וזמר צרפתי, קומדיה, ומדי פעם גם ספורט.

סדר הקנייה שעובד

• המכירה עוד לא נפתחה: נרשמים בעמוד ההופעה להודעה על פתיחת המכירה.
• המכירה פתוחה: קונים באתר האולם או אצל שותף, ושומרים את הקבלה ואת הכרטיס הדיגיטלי.
• אזל: חוזרים לעמוד ההופעה ומחפשים תווית Resale.
• אין תווית: רק עכשיו שוקלים שוק משני, ורק אם אין תאריך חלופי.

יש גם קופה במקום, ליד הכניסה ל-Grand Hall, והיא נפתחת כשהדלתות נפתחות. לא בונים עליה. היא מוכרת רק מה שנשאר, ומי שטס לפריז בשביל הופעה לא משאיר את הכרטיס לגורל של ערב האירוע.

שם אחד, הרבה כינויים

אותו אולם מופיע ברשת בכמה שמות, וזה מבלבל. עד 2014 הוא היה Palais Omnisports de Paris-Bercy, אחר כך Bercy Arena, ואז AccorHotels Arena, וחלק מהאתרים עדיין משתמשים בשם הזה. הפריזאים פשוט אומרים Bercy. לעומת זאת Paris La Défense Arena, אדידס ארנה בפורט דה לה שאפל, הזניט וסטאד דה פראנס הם אולמות אחרים לגמרי, בקצוות אחרים של העיר, ולפני תשלום מוודאים את שם האולם בכרטיס עצמו. למי שעדיין מתלבט בין אולמות פרסמנו בנפרד: כרטיסים למשחקים והופעות בפריז.

איזו מכירה חוזרת האולם מקבל, ומה עם שוק משני?

המכירה החוזרת היחידה שהאולם עומד מאחוריה היא החלפת מעריצים (fan-to-fan) של Ticketmaster, וגם היא רק בהופעות שהמפיק אישר. הסימן הוא תווית Resale בעמוד ההופעה. אין תווית? אין מסלול כזה לאותו ערב. המוכר מקבל עד המחיר הנקוב, הקונה משלם עמלה של 15% ממחיר הכרטיס, והעמלה מוצגת לפני התשלום. כרטיס שנקנה במסלול הזה אי אפשר למכור בו שוב.

מה החוק הצרפתי אומר

אדם פרטי רשאי למכור מדי פעם כרטיס במחיר הנקוב או פחות, חוץ מאירועים שהכרטיס בהם אישי לגמרי. מכירה קבועה בלי אישור המפיק היא עבירה פלילית, עם קנס של 15,000 אירו ו-30,000 אירו בחזרה על העבירה. הסעיף מכוון למוכרים, לא לקונים, אבל הוא מסביר למה האולם לא מחבק אתרי יד שנייה.

מתי בכל זאת שוק משני

צריך לומר את זה בלי ריכוך. האולם מזהיר שאין ודאות שכרטיס מאתר יד שנייה תקף, שאי אפשר לאמת אותו לפני יום האירוע, והתקנון מוסיף שכרטיס מחוץ לנקודות המכירה המורשות עלול להיות מזויף ולהוביל לסירוב בכניסה. Anyseats הוא מרקטפלייס למכירה חוזרת, הוא אינו ברשימת השותפים של האולם, והוא מתאים למקרה אחד: ההופעה אזלה, אין Resale, והתאריך לא זז. המחיר שם כולל עמלות, כך שהסכום המוצג הוא הסכום בקופה, והחברה מציגה אחריות קונה להחזר בביטול אירוע או בסירוב כניסה. החזר כספי לא מחזיר טיסה, מלון וערב שאבד. אם הכרטיס נושא שם של קונה אחר, מוותרים.

איפה לעמוד או לשבת באקור ארנה?

לחוויה הכי קרובה בוחרים Fosse, ולראות את כל המופע בנוחות בוחרים יציע קבוע מול הבמה. אלה שני ערבים שונים. המפה משתנה מהופעה להופעה, ולכן שמות האזורים שקובעים הם אלה שבמפת אותו ערב, ולא תרשים כללי של האולם.

Fosse ו-Fosse Or: עומדים

ה-Fosse הוא אזור העמידה מול הבמה. ה-Fosse Or הוא קטגוריית הזהב שבו, הקרובה ביותר לאמן, והכניסה אליה מובטחת רק עד תחילת האירוע. מי שנתקע בפקק ומגיע אחרי ההתחלה מסתכן בכרטיס יקר בלי המקום שעליו שילם. אצל המעריצים הכבדים התור לשורה הראשונה מתחיל שעות לפני פתיחת הדלתות, והטיפ שחוזר אצל המקומיים: מי שלא מתכוון לעמוד בתור, עדיף לו יציע.

Orchestre: כיסאות על הרצפה

כאן מחכה ההפתעה. שורות ה-Orchestre הן לרוב מהיקרות באולם, אבל הן מונחות על משטח אחד, ולכן הראש שלפניכם נכנס ישר לקו הראייה, וברגע שהאולם קם על הרגליים הופכים למעשה לקהל עומד עם כיסא. נמוכי קומה וילדים ירוויחו מיציע.

Gradin ו-Balcon: היציעים

היציעים הקבועים נותנים שיפוע טבעי ותמונה מלאה של הבמה והתאורה. בחירה נכונה למשפחות, לזוגות שרוצים לשבת ולמי שבא למופע ולא לדחיפות. אנחנו ממליצים על מושב ביציע התחתון מול הבמה לפני Orchestre מרוחק, בהנחה שהמחיר דומה. המקומות נמכרים לא רק באתר האולם, וגם ב-Anyseats אפשר למצוא יציע כשהערוצים הראשוניים אזלו, בלי הבטחה לשורה או למקום מסוים.

אילו אזורים כדאי לשקול פעמיים?

הזהירות מתרכזת באזורים בצדי הבמה, בבלקון הרחוק ובשורות שטוחות על הרצפה. אין באולם רשימה קבועה של מקומות רעים, כי תצורת הבמה קובעת הכול, אבל הדפוס חוזר אצל צופים לאורך השנים.

• בלקון בזווית לבמה: צופים מדווחים על רמקולים תלויים שמסתירים את המסכים. בהופעה שנשענת על וידאו זה הפסד אמיתי.
• שורות אחוריות של Balcon: המרחק מהבמה הוא החיסרון העיקרי. האמן נראה קטן, והמסכים עושים את העבודה.
• Orchestre בשורות אמצעיות: מחיר גבוה וקו ראייה שתלוי במי שיושב לפניכם.
• מקומות שסומנו בראייה מוגבלת: סימון כזה במפה אינו קישוט, גם אם המחיר מפתה.

גם הצליל משתנה. אצל צופים במופעי היפ הופ ורוק כבד הבס מכסה לעתים את שאר הכלים, בעוד שבהופעות אחרות מדווחים על שיפור ניכר מאז השיפוץ של 2014-2015. מי שרגיש לזה יעדיף מושב קדמי וישר מול הבמה, ולא קצה.

אם המסכים חשובים לכם יותר מהקרבה, יציע מרכזי מנצח את Fosse ברוב המופעים הגדולים, ואם אתם גבוהים ואוהבים אנרגיה, ה-Fosse עדיין החוויה הטובה ביותר באולם. הטעות היא לשלם מחיר Fosse Or בלי להגיע מוקדם, או לשלם מחיר Orchestre בשביל נוחות שלא קיימת. אם יש לכם זמן, מסתכלים על תמונות מהמושב באתרי צילומים של צופים לפני הקנייה, לפי אות היציע והשורה. עשר דקות כאלה חוסכות ערב של מבט על צד של רמקול.

מה מותר להכניס להופעה ומה נשאר בחוץ?

נכנסים עם תיק קטן, טלפון וכרטיס, וזהו. מזוודות ותיקי נסיעה לא נכנסים בכלל, גם לא למלתחה. זה בדיוק המלכוד של מי שנוחת באותו יום ומגיע ישר מהשדה. המזוודה נשארת במלון או בנקודת אחסון בתשלום באזור ברסי.

מלתחה

תרמילי גב, בכל גודל, מופקדים במלתחה במחיר של 2 אירו לפריט. כך גם קסדות אופנוע ועגלות ילדים. יש מלתחות ב-Grand Hall וליד הכניסה ל-Fosse, ואוספים את הפריטים עד 30 דקות אחרי סיום האירוע. אין באולם חדרי הלבשה.

מה נחסם בכניסה

• אוכל ושתייה מבחוץ.
• בקבוקי זכוכית, פחיות וכל חפץ חד.
• ציוד צילום מקצועי. בהופעות מסוימות נוספים גם בקבוקים רב פעמיים, מקלות הליכה, פרחים ובובות.
• דגלים וכרזות, אלא באישור המארגן. שלטים פוליטיים, דתיים ופרסומיים אסורים לגמרי, וזה נוגע גם לישראלים שמתכננים להניף דגל.

עברנו על עמודי כמה הופעות והרשימות לא זהות, כי כל מפיק מוסיף איסורים משלו, ולכן הרשימה בעמוד של אותה הופעה גוברת על כל רשימה כללית. קריאה של שתי דקות שם חוסכת ויכוח ארוך עם המאבטח.

שעות, ילדים וחזרה לאולם

הדלתות נפתחות בדרך כלל כשעתיים לפני ההופעה. יציאה מהאזור המבוקר היא סופית, ולכן אי אפשר לקפוץ החוצה לסיגריה, וגם האולם כולו ללא עישון. מי שמאחר למקום ממוספר לא מובטח שיושב בו אחרי תחילת המופע העיקרי, ואין החזר. אין גיל מינימום כללי, אבל האולם ממליץ בחריפות לא להביא ילדים מתחת לגיל 3, וכל ילד צריך כרטיס. קטין מתחת לגיל 16 בלי מלווה בוגר צריך אישור הורים, ואחרת אפשר לסרב לו. יש הופעות עם הגבלת גיל מחמירה יותר.

איך מגיעים מהמרכז וחוזרים אחרי ההופעה?

מגיעים במטרו, קווים 6 או 14, לתחנת Bercy, ומהיציאה רואים כבר את האולם. קו 14 הוא הבחירה מהמרכז: מהיר, אוטומטי ועובר בשאטלה ובגאר דה ליון. אוטובוסים 24, 71 ו-215 עוצרים בתחנת Bercy Arena. מי שמגיע ב-RER A יורד בגאר דה ליון והולך כ-10 דקות.

הכניסה הנכונה

לאולם יש כמה כניסות, ובמפת הגישה מסומנת כניסה נפרדת ל-Fosse ול-Orchestre וכניסה אחרת ל-Grand Hall. מי שיורד באקור ארנה ומצטרף לתור הראשון שהוא רואה עלול להקיף את המבנה כולו, אז קוראים את הכניסה הרשומה על הכרטיס עוד במטרו.

החזרה בלילה

אחרי הופעה תחנת Bercy מתמלאת בבת אחת. הטיפ שחוזר אצל המקומיים פשוט: לא נדחפים. הולכים ברגל כ-10 דקות לגאר דה ליון, שם יש קו 14, קו 1 ו-RER, והרציפים מתפזרים טוב יותר. עשר דקות של הליכה בלילה בפריז הן גם לא עונש.

מי שעוזב אחרי הסיום לא צריך להילחץ. בימים ראשון עד חמישי הרכבת האחרונה מגיעה לתחנה הסופית בסביבות 01:15, ובשישי ובשבת בסביבות 02:15, כך שבתחנת ביניים כמו Bercy היא עוברת מעט קודם. הופעה שמסתיימת לפני חצות משאירה מרווח נוח. אחרי המטרו האחרון נשארים אוטובוסי הלילה Noctilien ומוניות, ובזמן עבודות או שביתה בודקים את אפליקציית Bonjour RATP באותו ערב.

חניה ושדות תעופה

לנהג: חניה רק בהזמנה מקוונת מראש, בחניון ברחוב דה ברסי 85, שנסגר שעה אחרי הסיום, ובגובה רכב עד 1.90 מטר. לנוחתים: קו 14 מחבר את שדה התעופה אורלי ישירות לתחנת Bercy בלי החלפה, ומשארל דה גול נוסעים ב-RER B לשאטלה ועוברים לקו 14.

איפה לישון כדי לחזור ברגל מההופעה?

ישנים בברסי או בגאר דה ליון, כי הליכה של עשר דקות למיטה מנצחת כל מטרו עמוס. באזור מלונות רשתיים לרוב, ו-Accor היא שותפת האולם, אבל הקרבה חשובה יותר מהמותג. מי שנמצא בערב אחד בפריז בשביל הופעה לא צריך מלון במרכז התיירותי.

שלושה בסיסים

• צמוד לאולם: נובוטל פריז סנטר ברסי (Novotel Paris Centre Bercy) נמצא כ-150 מטר מהאולם, ואיביס סטיילס פריז ברסי (ibis Styles Paris Bercy) כ-200 מטר. שעת סיום מאוחרת לא מלחיצה אף אחד.
• מלון קטן יותר: הוטל קלארה (Hôtel Claret) במרחק הליכה קצר, מתאים למי שמעדיף מלון עצמאי על רשת.
• גאר דה ליון: מרקיור פריז גאר דה ליון (Mercure Paris Gare de Lyon TGV) כ-800 מטר מהאולם, עם קשר טוב לכל העיר. בחירה נוחה למי שנשאר כמה ימים ורוצה רכבות ומטרו ליד הדלת.

החיסרון של ברסי ידוע: בערב הופעה גדולה המחירים והביקוש קופצים, ומי שמזמין מאוחר מקבל את מה שנשאר. בנוסף האזור שקט יותר מהמארה או מסן ז'רמן, אז זוג שבא לסופשבוע ארוך ירוויח ממלון קרוב לקו 14 במרכז ויחזור בשתי תחנות או שלוש.

בשעות שלפני ההופעה מצויינת בר קרוב ברחובות קור סנט אמיליון ופארק ברסי צמוד לאולם, שני מקומות טובים להעביר בהם את הזמן אחרי שהמזוודה כבר במלון.

הצעד הבא: פותחים את עמוד ההופעה באתר האולם, בודקים אם המכירה פתוחה, סוגרים כרטיס, ורק אז מזמינים טיסה ומלון עם ביטול חינם. אם ההופעה אזלה, מסתכלים על תווית Resale, ורק אז על Anyseats ועל הטיסות ב-Skyscanner.

שאלות נפוצות